Talmud-Software-smag | 22lookup

smag in graphics superimposed on image of large yeshiva

The 22Lookup command form for the ספר מצוות גדול is akin to its abbreviated name; 'smag'. The SMAG delineates 248 positive mitzvos and 365 negative mitzvos. 22Lookup uses this numerical scheme to reference SMAG mitzvos. Additionally there are shortened forms of the SMAG descriptions which are accessed by the code 'REM' as well as a few instances of Rabbinic mitzvos coded as 'RAB'.

Sefer	Sefer	KEY	Perek	Description
Sefer Mitzvos Gadol by Rabbi Moshe ben Yakov of Coucy
Positive Mitzvos	מצות עשה	POS	1-248	Positive Mitzvos D'Oraisa
Negative Mitzvos	מצות לא תעשה	NEG	1-365	Negative Mitzvos D'Oraisa
Rabbinical Mitzvos	מצות דרבנן	RAB	1-5	Mitzvos D'Rabbanan

Key	Sefer	Perek	Line	SMAG Halacha
Sefer Mitzvos Gadol
POS	מצות עסה	10	1	ואהבתם א את הגר ובמקום אחר הוא או ואהבת לו כמוך הרי יש בגר שתי מצות עשה אחת מפני שהוא בכלל לרעך ואחת מפני שהוא גר ובכמה מקומות הזהירה תורה על הגר והקדוש ברוך הוא בעצמו אהבו שנאמר ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה ויש במדרש כי גדולים גרים בעולם הזה יותר מישראל בעמידתן לפני הר סיני

Key	Sefer	Perek	Line	SMAG Halacha
Sefer Mitzvos Gadol
POS	מצות עסה	REM	1	מצות עשה להאמין כי אותו שנתן לנו את התורה בהר סיני על ידי משה רבינו הוא ה אלקינו שהוציאנו ממצרים שנאמר יתרו אנכי ה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים
POS	מצות עסה	REM	2	להאמין ולשמוע הוא הקבלה שהוא אחד בשמים ובארץ ובד רוחות שנאמר ואתחנן שמע ישראל ה אלקינו ה אחד
POS	מצות עסה	REM	3	[ואתחנן] ואהבת את אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך
POS	מצות עסה	REM	4	ליראה את השם הנכבד והנורא שנאמ עקב את ה אלהיך תירא
POS	מצות עסה	REM	5	לקדש את שמו הגדול שנאמר אמור ונתקדשתי בתוך בני
POS	מצות עסה	REM	6	לעשות מצות נביאי האמת שנ שופטים נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך ה אלהיך אליו תשמעון
POS	מצות עסה	REM	7	ללכת בדרכיו שנא תבא והלכת בדרכיו ונאמר ראה אחרי ה אלהיך תלכו לעשות חסד משפט וצדקה בארץ
POS	מצות עסה	REM	8	לדבקה בו שנאמר עקב ובו תדבק
POS	מצות עסה	REM	9	להתנהג עם חבירו כאשר יראה שחבירו מתנהג עמו שנאמר קדושים ואהבת לרעך כמוך
POS	מצות עסה	REM	10	לאהוב הגר שנאמר עקב ואהבתם את הגר
POS	מצות עסה	REM	11	להוכיח שנאמר קדושים הוכח תוכיח את עמיתך
POS	מצות עסה	REM	12	שחייב אדם ללמד את בנו תורה ומצות שנא עקב ולמדתם אותם את בניכם
POS	מצות עסה	REM	13	קדושים מפני שיבה תקום והדרת פני זקן
POS	מצות עסה	REM	14	לאבד עז וכל משמשיה שנאמר ראה אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגוים
POS	מצות עסה	REM	15	להרוג עיר הנדחת ולשרוף העיר וכל השלל שנ ראה הכה תכה את יושבי העיר וגומר
POS	מצות עסה	REM	16	שישוב החוטא מחטאו ויתוודה שנאמר נשא כי יעשו מכל חטאות האדם והתוודו
POS	מצות עסה	REM	17	לצדק הדין על כל מאורע ויחשוב כי הכל לטובתו שנ עקב וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו ה אלהיך מיסרך
POS	מצות עסה	REM	18	לקרות שמע ב פעמים בכל יום שנ ואתחנן בשכבך ובקומך
POS	מצות עסה	REM	19	להתפלל בכל יום שנאמר עקב ולעבדו בכל לבבכם ותניא בספרי איזוהי עבודה שבלב זו תפילה ושם בארנו הל תפילה ובית הכנסת ודין קריאת הפרשיות
POS	מצות עסה	REM	20	שיברכו הכהנים את ישראל שנאמר נשא כה תברכו וגומר
POS	מצות עסה	REM	21	לקשור תפילין ביד שנאמר [ואתחנן] וקשרתם לאות על ידך
POS	מצות עסה	REM	22	לקשור תפילין בראש שנ ואתחנן והיו לטופות בין עיניך
POS	מצות עסה	REM	23	לקבוע מזוזה שנאמר ואתחנן וכתבתם על מזוזות ביתך
POS	מצות עסה	REM	24	שיכתוב כל איש ספר תורה לעצמו שנא וילך ועתה כתבו לכם את השירה הזאת
POS	מצות עסה	REM	25	שיכתוב המלך ספר תורה יתר על ספר שהיה לו כשהיה הדיוט שנאמר שופטים והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו וגו שם בארנו הלכות ספר תורה
POS	מצות עסה	REM	26	תצא ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם
POS	מצות עסה	REM	27	לברך אחר אכילת לחם שנאמ עקב ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם וגו ואכלת ושבעת וגו שם בארנו הלכות כל הברכות בין של מיני מאכל בין לפניהם בין לאחריהם בין ברכת הריח בין ברכת ההודאה והלכות נטילת ידים
POS	מצות עסה	REM	28	למול את הזכרים ביום השמיני שנאמר תזריע וביום השמיני ימול בשר ערלתו
POS	מצות עסה	REM	29	זכור את יום השבת לקדשו זכרהו בקידוש היום
POS	מצות עסה	REM	30	לשבות בו ממלאכה שנאמר משפטים וביום השביעי תשבות ומע מדברי הנביאים לעשות כבוד לשבת ועונג שנ ישעי וקראת לשבת עונג
POS	מצות עסה	REM	31	לשבות ביום הכפורים ממלאכה שנאמר אמור שבת שבתון הוא לכם
POS	מצות עסה	REM	32	להתענות ביום הכפורים שנא אמור תענו את נפשותיכם שם בארנו מה הן עינוי יום הכפורים
POS	מצות עסה	REM	33	לשבות בראשון של פסח שנאמר אמור ביום הראשון מקרא קודש
POS	מצות עסה	REM	34	לשבות בשביעי בו שנא אמור וביום השביעי מקרא קדש
POS	מצות עסה	REM	35	לשבות בחג השבועות שנא שם וקראתם בעצם היום הזה מקרא קדש
POS	מצות עסה	REM	36	לשבות בראש השנה שנא שם ובחדש השביעי באחד לחדש מקרא קדש
POS	מצות עסה	REM	37	לשבות בראשון של חג הסוכות שנאמר שם ביום הראשון מקרא קדש
POS	מצות עסה	REM	38	לשבות בשמיני בו שנאמר אמור וביום השמיני מקרא קדש
POS	מצות עסה	REM	39	להשבית חמץ ביד שנאמר בא ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם שם בארנו הלכות ביעור חמץ
POS	מצות עסה	REM	40	לאכול מצה בליל חמשה עשר שנא בא בערב תאכלו מצות
POS	מצות עסה	REM	41	לספר בלילה ההוא ניסי יציאת ממצרים שנא בא זכור את יום הזה אשר יצאתם ממצרים ונאמר והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה לי בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך
POS	מצות עסה	REM	42	לתקוע בשופר בראש השנה שנ פנחס יום תרועה יהי לכם
POS	מצות עסה	REM	43	אמור בסכות תשבו שבעת ימים
POS	מצות עסה	REM	44	אמור ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל ושמחתם לפני ה אלהיכם שבעת ימים
POS	מצות עסה	REM	45	ליתן מחצית השקל בכל שנה שנאמר תשא זה יתנו כל העובר על הפקודים
POS	מצות עסה	REM	46	שיקדשו בית דין את החדש שנאמר בא החדש הזה לכם
POS	מצות עסה	REM	47	לחשב תקופות ומזלות ומולדות ולעבר השנים להשוות שנת החמה עם שנת הלבנה כדי שיהא פסח בחדש האביב וסכות בזמן אסיף שנא ואתחנן ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים ונאמר ראה שמור את חדש האביב ונאמר תא חג האסיף תקופת השנה
POS	מצות עסה	REM	48	אלו הן מצות עשה מסדר נשיםלקדש אשה בכסף או בשטר או בביאה שנ תצא כי יקח איש אשה ובעלה שם בארנו הלכות קידושין ודין הלכות כתובה ודין הדברים שחייב האיש לעשות לאשה והדברים שאשה חייבת לעשות לאיש ודין מתי מארסין ומתי נושאין ודין מה היא נדוניא ודין מה הן נכסי צאן ברזל ומה נכסי מלוג ודין ממה האלמנה תגבה כתובתה ועד כמה שנים תגבה כתובתה ודין מי שהיה עליו שטר חוב וכתובה איה מהם קודם ודין בעל שמכר מנכסיו ואחר כך הסכימה האשה למכור ודין כתובת בנין דיכרין ודין דברים הנקנים באמירה ודין המזנה והעוברת על דת ודין נושא אשה ונמצאו עליהם נדרים או מומין או האיש נולדו בו מומין
POS	מצות עסה	REM	49	לפרות ולרבות שנאמר בראשית פרו ורבו
POS	מצות עסה	REM	50	לגרש אשה בשטר ש תצא וכתב לה ספר כריתות בארנו שם הלכות גיטין והלכות מיאון ודין אשה שנתארמלה או נתגרשה כמה צריכין להמתין להינשא לאחרת ודין מי שנאמן להעיד על ארשה שמת בעלה
POS	מצות עסה	REM	51	לייבם אשת את מאב כשמת אחיו בלא זרע שנא תצא ובן אין לו יבמה יבא עליה
POS	מצות עסה	REM	52	לחלוץ אם לא רצה לייבם שנאמר תצא וחלצה נעלו
POS	מצות עסה	REM	53	לדון במפתה בחמשים שקל כסף עם שאר דינין כמו שאומר בפרשה משפטים וכי יפתה איש בתולה
POS	מצות עסה	REM	54	שישא האונס את אנוסתו עם שאר דינים שנאמר תצא ולו תהיה לאשה
POS	מצות עסה	REM	55	שתשב אשת מוציא שם רע תחתיו לעולם שנאמר תצא ולו תהיה לאשה לא יוכל לשלחה כל ימיו
POS	מצות עסה	REM	56	לעשות לסוטה כל הכתוב בפרש קנאות שנאמר נשא ועשה לה הכהן
POS	מצות עסה	REM	57	שישא כהן גדול נערה בתולה אמור והוא אשה בבתוליה יקח
POS	מצות עסה	REM	58	שיהיו הכהנים מטמאים לקרוביהם כשאר ישראל שנא אמור לשארו הקרוב אליו וגו ולאחותו וגו לה יטמא
POS	מצות עסה	REM	59	אלו הם מצות עשה של הכשר מאכלותלבדוק בסימני בהמה וחיה שנאמר ראה זאת הבהמה אשר תאכלו וגו קדושים והבדלתם בין הבהמה וגו
POS	מצות עסה	REM	60	לבדוק בסימני העוף עד שיבדיל בין טמא לטהור שנא ראה כל צפור טהור תאכלו
POS	מצות עסה	REM	61	לבדוק בסימני חגבים עד שידע הטמא מן הטהור שנ שמיני אשר לו כרעים ממעל לרגליו
POS	מצות עסה	REM	62	לבדוק בסימני הדגים עד שידע הטמא מן הטהור שנ שמיני את זה תאכלו ועוד נאמר להבדיל בין הטמא ובין הטהור
POS	מצות עסה	REM	63	שישחוט מי שירצה לאכול בהמה חיה או עוף כהלכותיו ואחר כך יאכל שנאמר ראה וזבחת מבקרך ומצאנך כאשר צויתיך שם בארנו הלכות שחיטה ודין בדיקת טריפות הריאה ושאר טריפות אף על פי שעיקר אזהרת טרפות הריאה בספר מצות לא תעשה
POS	מצות עסה	REM	64	לכסות דם שחיטת העוף וחיה הנאכלים שנאמר בהר חיה או עוף אשר יאכל ושפך את דמו וכסהו בעפר
POS	מצות עסה	REM	65	לשלח את הקן שנאמר תבא שלח תשלח את האם וגו
POS	מצות עסה	REM	66	אלו הן מצות עשה של נזיקיןלדון בנזקי קרן
POS	מצות עסה	REM	67	לדון בנזקי שן ורגל והן שתי מצות עשה בשתי פרשיות שנ כי יגח שור את איש ונאמר משפטים כי יבער איש את שדה או כרם ושלח את בעירו ובער בשדה אחר
POS	מצות עסה	REM	68	לדון בנזקי הבור שנאמר משפטים כי יפתח איש בור שם בארנו דין הרחקת נזיקין שלא יבא לבני אדם היזק לא על ידי שפיכות מימיו של אדם ולא על ידי קוציו ולא על ידי דברים אחרים
POS	מצות עסה	REM	69	לדון בנזקי האש שנאמר משפטים כי תצא אש וגו
POS	מצות עסה	REM	70	לדון בנזקי אדם המזיק חבריו שנאמר משפטים כי יריבון אנשים והכה איש את רעהו וגו שם בארנו כל דין מזיק חבירו בין בגופו בין בממונו ודין המסור ודין הרודף ודין שבר כלים
POS	מצות עסה	REM	71	לדון בגניבה במיתה ובתשלומין שנאמר משפטים כי יגנוב איש שור או שה וגומר אם במחתרת ימצא הגנב שם בארנו דין גניבה ודין שומר שגנב או נגנב מביתו ודין המסיר כליו או ספריו ביד אחר
POS	מצות עסה	REM	72	לצדק המאזנים עם המשקלות שנ תצא מאזני צדק אבני צדק
POS	מצות עסה	REM	73	שחייב אדם להחזיר הגזילה שגזל שנאמר ויקרא והשיב את הגזילה אשר גזל שם בארנו הלכות גזילה ודין הדר בחצר חברו שלא מדעתו ודין שולח יד בפקדון ודין שואל מדעת ודין טוען מחבירו שגזלו ודין מחוייב שבועה ואינו יכול לישבע ודין שאסור לקנות דבר הגזול ודין הגזלן שמת ודין המוכסין והלסטין והנדרים שנדרוס להם ודין המלכות ודין דברים ששטפו נהר או לקחו גייס ודין שנתחלפו כליו בבית המשתה ודין מפריחי יונים ומשחקי בקוביא ודין גוזל דבר שבמצודה ודין כופר בפקדון ונשבע והודה משלם קרן וחומש ואשם ודין מחזיר גזילה ודין גזל הגר ודין גוזל שדה מחברו או בונה ביתו שלא ברשות
POS	מצות עסה	REM	74	להשיב אבידה לישראל שנאמר תצא השב תשיבם לאחיך שם בארנו דיני השבת אבידה ודין המשיב אבידה ונתבטל ממלאכתו ודין אומר לחבירו להציל ממונו ומתנה עמו יותר מן הראוי ודין שיירא שטרפה גייס ודין ספינה שהקילו ממשאה מפני הנחשול ודין באיזה עניין מחזירין אבידה ודין שומר אבידה אם הוא כשומר חנם או כשומר שכר ודין לשמור האבידה שלא תתקלקל ודין באיזה מציאה יזכה האדם ובאיזה עניין ודין מציאות בני ביתו של אדם באיזה יזכה ודין מוצאי שטרות
POS	מצות עסה	REM	75	להגלות רוצח ההורג בשגגה שנא מסעי וישב שם עד מות הכהן
POS	מצות עסה	REM	76	להפריש ערי מקלט שנאמר שופטים שלש ערים תבדיל לך
POS	מצות עסה	REM	77	להציל הנרדף מיד הרודף שנאמר תצא וקצותה את כפה
POS	מצות עסה	REM	78	לערוף העגלה ערופה כמצותה שנאמר שופטים וערפו שם את העגלה
POS	מצות עסה	REM	79	לעשות מעקה שנאמר תצא ועשית מעקה לגגיך שם בארנו הדברים שאסרו חכמים מפני שיש בהן סכנת נפשות
POS	מצות עסה	REM	80	לעזור המשא מעל חברו או מעל בהמתו שנאמר משפטים עזוב תעזוב עמו
POS	מצות עסה	REM	81	להקים המשא מעל הבהמה שנאמר תצא הקם תקים עמו שם בארנו דין הולכין במקום צר אחד טעון ואחד ריקם
POS	מצות עסה	REM	82	לדון בדן מקח וממכר בדברים שהוא מתקיים בהן ודברים שאינו מתקיים בהן שנאמר בהר וכי תמכרו ממכר לעמיתך וגומר שם בארנו במה יקנה אדם מטלטלין ובמה יקנה עבדים ובהמות ובמה יקנה קרקעות ודין נוטל מחבירו דבר למכור או לבקרו ונאנס מידו ודין קניין המטבע ודין מלוה ופקדון שנקנין במעמד שלשתן ודין קניין שטרות ודין מוכר וחוזר ודין נותן מעות לחברו לקנות לו דבר והלך חבירו וקנאו לעצמו במעות שלו ודין שלשה שנתנו מעות לאחד לקנות וקנה במקצת הדמים לאחד מהם ודין מוכר דבר וקבל מקצת הדמים ודין מוכר שטעה במניין המעות ודין מתנה למכור כמה שישומו שלשה ודין בארבעה זמנים מעות קונות ודין מי שאנסוהו למכור ודין אסמכתא ודין מוכר אומר במנה ולוקח אומר בחמשים והלך כל אחד לביתו ואחר כך לקחו סתם ודין שנים החולקים על המקח אחד אומר לקחתיו וזה אומר לקחתיו ודין לוקח שטוען לחנווני שפרען ודין מוכר בהמה ונמצאת טרפה ודין מוכר מקום לחברו לעשות לו בית ודין מקנה דבר שלא בא לעולם ודין המקנה לעניים ודין הפרש בין קונה שדה לפירותיהם לשוכר שדה מחברו ודין מוכר אילנות ופרדס ובית וחצר ועיר ודין איזהו שמקחו קיים ואיזהו שמקחו בטל ודין מחזיק בנכסי הגר ודין נותן מתנה באיזו עניין תתקיים המתנה ודין כותב נכסיו לאחרים או לבניו או לאשתו בין בריא בין שכיב מרע ודין חלוקת קרקעות בין השותפין והרחקת נזקי השכנים ודין בעל המיצר ודין שלוחו של אדם ושותפות ומשפטיהן במקחן ובממכרן ובהפסדן ובשכרן
POS	מצות עסה	REM	83	לדון בדיני קניין עבד עברי שנאמר משפטים כי תקנה עבד עברי
POS	מצות עסה	REM	84	להעניק לעבד עברי ולאמה העבריה שנאמר ראה הענק תעניק לו
POS	מצות עסה	REM	85	לפדות אמה העבריה שנאמר משפטים והפדה
POS	מצות עסה	REM	86	לייעד אמר העברייה שנאמר משפטים אשר לו יעדה והפדה ואם לבנו יעדנה וגומר
POS	מצות עסה	REM	87	לעבוד בעבד כנעני לעולם שנ בהר לעולם בהן תעבודו
POS	מצות עסה	REM	88	לדון בדיני שומר חנם ש משפטים כי יתן איש אל רעהו
POS	מצות עסה	REM	89	לדון בדיני נושא שכר והשוכר שנא משפטים כי יתן איש אל רעהו חמור וגומר במצות אילו בארנו הלכות פקדון ושכירות הפועלים ושכירות בהמות ושכירות בתים ודין האומן שקלקל ודין מראה דינר לשולחני ואמר לרע טוב
POS	מצות עסה	REM	90	לתת שכר השכיר בזמנו שנאמר תצא ביומו תתן שכרו שם בארנו דין טענת שכיר עם בעל הבית
POS	מצות עסה	REM	91	שיניח בעל הבית לשכיר לאכול בזמן שכירותו שנאמר תצא כי תבא בכרם רעך וגומר שם בארנו דין הפועל שאין לו להתענות פן יכשל כחו
POS	מצות עסה	REM	92	לדון בדין השואל שנא משפטים וכי ישאל איש וגו
POS	מצות עסה	REM	93	להלות לעני שנאמר משפטים אם כסף תלוה את עמי אם זה אינו רשות אלא מצוה שנא ראה העבט תעביטנו שם בארנו דין מלוה עם הלוה היאך יגבה חובו ומאיזה דבר יגבה
POS	מצות עסה	REM	94	הממשכן חברו בבית דין מצוה שיחזיר לו המשכון בעת שהוא צריך לו שנאמר תצא השב תשיב לו העבוט במצות אילו בארנו משפט הלואה בין מלוה בשטר בין מלוה בעל פה ודין מלוה שבא ליפר מנכסי יתומים ודין בא להפרע שלא בפני הלוה ודין מלוה על המשכון ואבד המשכון או חולקין זה על זה במנין מעות המלוה ודין מלוה חברו ביישוב ותבעו במדבר ודין הנשבעין ונוטלין ודין לוה אומר פרעתי מחצה והעדים מעידין שפרעו כולו ודין מודה בשטרו שכתבו אם צריך לקיימו ידין שטר שלוה בו ופרעו ודין הלוה שטוען ואומר פרעתי ודין המלוה שאומר זרוק לי חובי והפטר ודין שולח מנה ביד שליח למי שנתחייב לו ובא לחזור בו ודין אומר לחברו תן מנה לפלוני שאני חייב לו ודין טענת פרוע בפטר שביד שליש ודין טענת יורשין ודין מוצי שטר חוב שהיה כתוב בו בבבל מגבהו ממעות בבל ודין שטר שאין בו מקום או זמן אם כשר ודין אחריות טעות סופר הוא בכל השטרות ודין משעבד מטלטלים שלו ודין עשה שדהו או עבדו אפותיקי ודין בעל חוב שבא לטרוף במה יסלקוהו ודין מי שיש עליו חובות הרבה איזה יקדים ודין טריפת שדה ופירות בין בנגזל בין בבעל חוב ודין סדר גביית החיוב ודין שטרי חוב המוקדמין והמאוחרין ודין מי שאבד שטרו או נמחק ודין מי שפרע מקצת חובו ודין בא לחלוק שטר אחד לשנים ודין השטרות שנכתבין לאחד לבדו ודין מי נותן שכר הכתיבה ודין שני יוסף בן שמעון הדרים בעיר אחת בענין שטרותיהן ודין מדות הערבות ודין מחקים שבשטר ודין מקום חתימת העדים ודין להזהר באותיות ודין שטר שכתוב בו סכום אחד מלמטה ולמעלה מכחישו
POS	מצות עסה	REM	95	לדון בדין תובע ונתבע מודה במקצת או כופר שנ משפטים על כל דבר פשע וגו אשר יאמר כי הוא זה שם בארנו דין שבועות שמן התורה ודין הנשבעין ונוטלין שהוא מדבריהם וכן הנשבעין בטענת ספק ודין שבועת היסת ודין להפך השבועה ודין צידי ערעור שבין אדם לחברו בין במטלטלין בין בקרקעות בין בשטרות
POS	מצות עסה	REM	96	לדון בדיני נחלות שנאמר פנחס והיתה לבני ישראל לחוקת משפט שם בארנו דין הנכסים בנחלה ודין שבוי שנשבה ודין האפוטרופסין
POS	מצות עסה	REM	97	להעמיד דיינים בכל עיר ועיר ושוטרים הרודים בעם שנאמ שופטים שפטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך שם בארנו הלכות הדיינים ודין ברירתן ודין טעותן
POS	מצות עסה	REM	98	ללכת אחרי הרוב אם נחלקו הדיינין שנא משפטים אחרי רבים להטות שם בארנו מה בין דיני ממונות לדיני נפשות
POS	מצות עסה	REM	99	להיות בית דין הורגין בסייף שנא משפטים נקום ינקם
POS	מצות עסה	REM	100	להיות בית דין הורגין בחנק שנא קדושים מות יומת הנואף
POS	מצות עסה	REM	101	להיות בית דין שורפין באש שנאמר קדושים באש ישרופו
POS	מצות עסה	REM	102	להיות בית דין סוקלין באבנים שנ שופטים וסקלתם באבנים
POS	מצות עסה	REM	103	לתלות מי שנתחייב תלייה שנאמר תצא ותלית
POS	מצות עסה	REM	104	לקבור הנהרג ביומו שנא תצא כי קבור תקברנו ביום ההוא
POS	מצות עסה	REM	105	להלקות הרשע שאמר תצא והפילו השופט והכהו
POS	מצות עסה	REM	106	להשוות הבעלי דינין שלא יכבד זה יותר מזה שנא קדושים בצדק תשפוט עמיתך
POS	מצות עסה	REM	107	מדבר שקר תרחק שם בארנו שמותר לשנות בדבר שלום ודין של יאמר הדיין אני מאמין זה כשנים ודין שלא יבא אדם עם חברו בערכאות של עכום
POS	מצות עסה	REM	108	היודע עדות לחברו שיעיד לו בבית דין שנא ויקרא והוא עד או ראה או ידע
POS	מצות עסה	REM	109	לדרוש ולחקור העדים שנ ראה ודרשת וחקרת שם בארנו דין עדות ודין קיום שטרות
POS	מצות עסה	REM	110	לעשות לעדים זוממים כאשר זממו לעשות שנאמר שופטים ועשית לו כאשר זמם לעשות לאחיו
POS	מצות עסה	REM	111	לשמוע לבית דין הגדול שיעמדו להם שנאמר שופטים ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה
POS	מצות עסה	REM	112	יתרו כבד את אביך ואת אמך
POS	מצות עסה	REM	113	קדושים איש אמו ואביו תראו
POS	מצות עסה	REM	114	להעמיד להם מלך שנא שופטים שום תשים עליך מלך
POS	מצות עסה	REM	115	להכרית זרעו של עמלק שנ תצא תמחה את זכר עמלק
POS	מצות עסה	REM	116	לזכור תמיד מעשיו הרעים ואריכתו בדרך שנא תצא זכור אשר עשה לך עמלק בדרך
POS	מצות עסה	REM	117	להחרים שבעה עממים שנאמר שופטים כי החרם תחרימם
POS	מצות עסה	REM	118	שופטים כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום
POS	מצות עסה	REM	119	לתקן מקום אחד מחוץ למחנה להפנות בו ויהיה לו יתד תקועה על כלי מלחמתו שיחפור באותו יתד גומא אחת לצאת בו יחפור ויכסה שנאמר תצא ויד תהיה לך מחוץ למחנה וגומר ויתד תהיה לך וגו עניין עשה אחד הוא
POS	מצות עסה	REM	120	שיהיה כהן אחד משוח לדבר אל העם בשעת מלחמה שנא שופטים והיה כקרבכם אל המלחמה ונגש הכהן
POS	מצות עסה	REM	121	כי יקח איש אשה חדשה וגו תצא נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח
POS	מצות עסה	REM	122	לעשות ליפת תואר ככתוב בפרשה שנ תצא וראית בשביה אל יעתיק אדם הלכות אבל בכאן כי אין זה מקומו אלא בסוף כל רמח מצות עשה שאינן אלא מדברי סופרים כאשר הוכחנו שם
POS	מצות עסה	REM	123	אלו הם מע התלויות בנדרים ובשבועותשישבע בשם מי שנתחייב שבועה בבית דין שנאמר ואתחנן ובשמו תשבע שם בארנו היאך בית דין משביעין והיאך מאיימין
POS	מצות עסה	REM	124	שיקיים אדם שבועתו ונדר שנ תצא מוצא שפתיך תשמור ועשית כאשר נדרת ונא מטות ככל היוצא מפיו יעשה
POS	מצות עסה	REM	125	לדון בהפרת נדרים ככל הכתוב בפרשה שנ מטות אלה החקים אשר צוה ה את משה בין איש לאשתו בין אב לבתו בנעוריה בית אביה
POS	מצות עסה	REM	126	שיגדל הנזיר שער ראשו שנ נשא גדל פרע שער ראשו
POS	מצות עסה	REM	127	שיגלח הנזיר על קרבנו כשישלים נזירותו או כשיטמא שנא נשא כי כמות מת עליו
POS	מצות עסה	REM	128	לדון בערכי אדם שנ בחקותי כי יפליא נדר בערכך וגו
POS	מצות עסה	REM	129	לדון בערכי בהמה שנ בחקותי ואם בהמה אשר יקריבו
POS	מצות עסה	REM	130	לדון בערכי בתים שנ בחקותי ואיש כי יקדיש את ביתו וגו
POS	מצות עסה	REM	131	לדון בערכי שדות שנ בחקותי ואם משדה אחזתו יקדיש וגו
POS	מצות עסה	REM	132	לדון בדין מחרים נכסיו שנאמר בחקותי היאך כל חרם אשר יחרים איש וגו שם בארנו דין ההקדש באיזה עניין יחול ובאיזה עניין פודין אותו ודין מי שהחרים בזמן הזה
POS	מצות עסה	REM	133	להפריש תרומה גדולה לכהן שאמר שופטים ראשית דגנך תתן לו שם ברנו המקומות החייבות בתרומות ומעשרות והדברים הפוטרים מתרומה ומעשרות
POS	מצות עסה	REM	134	להיות הלוים מפרישין תרומת מעשר מן המעשר שלקחו מישראל שנ קרח כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר גם המצוה זו בארנו משפט התרומה וחילוקיה
POS	מצות עסה	REM	135	להיות ישראל מפרישין אחר תרומה גדולה אחד מעשרה מן הנשאר ונתנו ללווים שנאמר קרח כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו לה שם בארנו הלכות מעשר הדברים המחייבים במעשר ודין הדברים הפוטרין ודין תרומת מעשר של דמאי ודין מעשר שני של דמאי
POS	מצות עסה	REM	136	להפריש מעשר שני שנא ראה עשר תעשר את כל תבואת זרעך וגו שם באנו דין מעשר שני ופדיונו
POS	מצות עסה	REM	137	להיות נטע רבעי קדש שנאמר קדושים ובשנה הרביעית יהיה וגו שם בארנו דין נטע רבעי ופדיונו
POS	מצות עסה	REM	138	להתודות וידוי מעשר שנא תבא ואמרת לפני ה אלהיך בערתי הקדש מן הבית וגו
POS	מצות עסה	REM	139	להביא ביכורים למקדש שנ משפטים ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ה אלהיך
POS	מצות עסה	REM	140	לקרות על הביכורים במקדש שנאמר תבא וענית ואמרת לפני ה אלהיך
POS	מצות עסה	REM	141	להפריש חלה לכהן שנאמר שלח ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה שם בארנו חלוקי הארצות לחלה
POS	מצות עסה	REM	142	לתת לכהן הזרוע והלחיים והקיבה שנאמר שופטים ונתן לכהן הזרוע והלחיים והקיבה
POS	מצות עסה	REM	143	לתת ראשית הגז לכהן שנ שופטים ראשית גז צאנך תתן לו
POS	מצות עסה	REM	144	לפדות בכור אדם שנ בא וכל בכור אדם בבניך תפדה
POS	מצות עסה	REM	145	לפדות פטר חמור שנאמר בא ופטר חמור תפדה בשה
POS	מצות עסה	REM	146	לערוף פטר חמור שנא בא ואם לא תפדה וערפתו שם בארנו עשרים וארבע מתנות כהונה
POS	מצות עסה	REM	147	שתשבות הארץ בשנה השביעית מעבודת קרקע שנאמר בהר ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ
POS	מצות עסה	REM	148	שיפקיר אדם פירות שביעית שא משפטים ואכלו אביוני עמך ויתרם תאכל השדה ונאמר בהר לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך
POS	מצות עסה	REM	149	להשמיט כספים בשביעית שנא ראה שמוט כל בעל משה ידו
POS	מצות עסה	REM	150	שימנו בית דין שנות היובל שבע שבע שנאמר בהר וספרת לך שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים
POS	מצות עסה	REM	151	לקדש שנת החמשים בשביתה שנ בהר וקדשתם את שנת החמשים שנה
POS	מצות עסה	REM	152	לתקוע שופר בעשרה בתשרי כדי לצאת עבדים לחפשי שנא בהר וביום הכפורים תעבירו שופר בכל ארצכם וגומר וקראתם דרור
POS	מצות עסה	REM	153	שתחזור אחוזה ביובל שנא בהר ושבתם איש אל אחוזתו
POS	מצות עסה	REM	154	להיות גאולת בתי ערי חומה עד שנה שנאמר בהר והיתה גאולתו עד תום שנת ממכרו
POS	מצות עסה	REM	155	לתת ללוים ערים לשבת וגם הם קולטות שנ מסעי ונתנו ללוים מנחלת אחוזתם ערים לשבת
POS	מצות עסה	REM	156	להניח פיאה
POS	מצות עסה	REM	157	להניח לקט
POS	מצות עסה	REM	158	להניח עומר השכחה
POS	מצות עסה	REM	159	להניח עוללות
POS	מצות עסה	REM	160	להניח פרט הכרם לפי שבכל אילו נא קדושים ותצא לעני ולגר תעזוב אותם וזו היא מצות עשה
POS	מצות עסה	REM	161	להפריש מעשר עני בשנה השלישית לשמיטה תחת מעשר שני שנ ראה בשנה השלישית וגו ונתת ללוי לג ליתום ולאלמנה ללוי זה מעשר ראשון לגר ליתום ולאלמנה זה מעשר עני
POS	מצות עסה	REM	162	לתת צדקה לעניים שנ ראה פתוח תפתח את ידך לאחיך לענייך ולאביונך בארצך שם בארנו הלכות צדקה
POS	מצות עסה	REM	163	אלו הם מצות המקדשלבנות בית הבחירה שנאמר תרומה ועשו לי מקדש וגו וכן תעשו ונא ראה והיה המקום אשר יבחר ה אלהיכם לשכן את שמו שם וגו שם בארנו היאך נעשו האולם וההיכל והעזרה והמזבחות והכלים והשערים והלשכות ודין קדוש הבית וקדושת העיר אם היא עדיין קיימת
POS	מצות עסה	REM	164	לירא מן המקדש שנאמר בהר ומקדשי תיראו
POS	מצות עסה	REM	165	שיהיו הכהנים והלוים שומרי המקדש שנאמר קרח ונלוו עליך ושמרו את משמרת אהל מועד ונא ושמרתם את משמרת הקדש
POS	מצות עסה	REM	166	לעשות שמן המשחה שיהא מוכן לדברים שמושכין בו שנאמר תשא ואתה קח לך בשמים ראש וגו שמן משחת קודש יהיה
POS	מצות עסה	REM	167	לעשות הקטורת כמניין סממניה להקטירו פעמים ביום שנא תשא קח לך סמים ונאמר תצוה והקטיר עליו אהרן קטרת וגו
POS	מצות עסה	REM	168	לשחת הארון על הכתף כשמוליכין אותו ממקום למקום שנ נשא כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו
POS	מצות עסה	REM	169	להיות הלוים עובדים בבית המקדש להיות שוערים ומשוררים בכל יום עם הקרבן שנאמר קרח ועבד הלוי הוא את עבודת אהל מועד ונאמר שופטים ושרת בשם ה אלהיו
POS	מצות עסה	REM	170	שיהיו הכהנים תוקעים החצוצרות על הקרבן במועדות וברח שנאמר בהעלותך וביום שמחתכם ומועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצוצרות וגוף
POS	מצות עסה	REM	171	לקדש זרע אהרן ולהקדימו לכל דבר שבקדושה שנ אמור וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב
POS	מצות עסה	REM	172	להיות הכהנים עובדין במקדש משמרות משמרות ובמועדים כאחד שנאמר שופטים וכי יבא הלוי וגו לבד ממכריו על האבות
POS	מצות עסה	REM	173	שיהיו הכהנים לובשים בגדי כהונה לעבודה נאמר תצוה ועשו בגדי קדש לאהרן אחיך ולבניו וכהנו לי
POS	מצות עסה	REM	174	לשלח טמאים מחוץ למחנה שנא נשא וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש
POS	מצות עסה	REM	175	שיקדש כהן העובד ידיו ורגליו ואחר כך יעבוד שנא תשא ורחצו ממנו אהרן ובניו את ידיהם ואת רגליהם
POS	מצות עסה	REM	176	שיהיו הקרבנות תמימים ממום שנ אמור תמים יהיה לרצון
POS	מצות עסה	REM	177	לפדות פסולי המוקדשים ויצאו לחולין ויאכלו שנאמר ראה רק בכל אות נפשך תזבח ואכלת בשר
POS	מצות עסה	REM	178	להקריב כל הקרבנות מיום השמיני והלאה שנאמר אמור והיה שבעת ימיה תחת אמו וביום השמיני תתנו לי
POS	מצות עסה	REM	179	למלוח הקרבנות והמנחות שנאמר ויקרא וכל קרבן מנחתך במלח תמלח וגו על כל קרבנך תקריב מלח
POS	מצות עסה	REM	180	לעשות העולה כמשפטה שנא ויקרא אם עולה קרבנו וגו שם בארנו סדר נתוח העולה המפורשת במסכת תמיד
POS	מצות עסה	REM	181	לעשות החטאת כמשפטו שנאמר צו זאת תורת החטאת
POS	מצות עסה	REM	182	לעשות האשם כמשפטו שנאמר צו זאת תורת האשם
POS	מצות עסה	REM	183	לעשות השלמים כמשפטן שנ ויקרא אם זבח שלמים קרבנו
POS	מצות עסה	REM	184	אכילת קדשים לכהנים היא מצות עשה שנא תצוה ואכלו אותם אשר כופר בהם הכהנים אוכלים והבעלים מתכפרים
POS	מצות עסה	REM	185	וכן אכילת שירי מנחות מצות עשה שנא צו והנותרת מן המנחה יאכלו אהרן ובניו הרי אלו שתי מצות עשה
POS	מצות עסה	REM	186	לעשות כל המנחות כמצותן הכתובות בתורה כמו שאומר בפ ויקרא וכן מעשה מנחת חביתי בכלל מעשה כל המנחות
POS	מצות עסה	REM	187	שיביא אדם ברגל שפגע בו תחלה כל מה שהוא חייב בין מנדרים ונדבות בין מדברים אחרים שנ ראה ובאת שמה והבאתם שמה וכן דורש בתורת כהנים
POS	מצות עסה	REM	188	להקריב כל הקרבנות בבית הבחירה שנאמר ראה והיה המקום אשר יבחר ה אלהיכם בו לשכן שמו שם שמה תביאו וגו
POS	מצות עסה	REM	189	שיביא אדם לבית הבחירה קרבנות שנתחייב שנאמר ראה רק קדשיך אשר יהיו לך ונדריך תשא ובאת וגו
POS	מצות עסה	REM	190	להקריב שני תמידין בכל יום שנאמר פנחס שנים ליום עולה תמיד
POS	מצות עסה	REM	191	להדליק בכל יום אש על המזבח שנאמר צו ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר
POS	מצות עסה	REM	192	למשות תרומת הדשן בכל יום שנ צו והרים את הדשן אשר תאכל האש את עולה וגו שם בארנו סדר עבודת התמיד
POS	מצות עסה	REM	193	להדליק נרות המנורה בכל יום במקדש שנ תצוה להעלות נר תמיד
POS	מצות עסה	REM	194	שיקריב כהן גדל מנחה בכל יום עשירית האיפה והיא נקראת מנחת חביתי שנאמר צו זה קרבן אהרן ובניו
POS	מצות עסה	REM	195	להקריב קרבן מוסף בשבת בשני כבשים שנ פנחס וביום השבת שני כבשים וגו
POS	מצות עסה	REM	196	להסדיר לחם ולבונה לפני ה בכל שבת שנ אמור ושמת אותם שתים מערכות וגו ונתת על המערכת לבונה זכה וגו וביום השבת יערכנו
POS	מצות עסה	REM	197	להקריב קרבן מוסף ברח שנאמר פנחס ובראשי חדשיכם תקריבו וגו
POS	מצות עסה	REM	198	להקריב קרבן מוסף כל שבעת ימי הפסח כקרבן רח שני פרים ואיל אחד ושבעה כבשים הכל עולות ושעיר חטאת נאכל שנאמר פנחס והקרבתם אשה וגו
POS	מצות עסה	REM	199	להקריב ביום שני של פסח יתר על המוסף של כל יום כבש לעולה עם עומר התנופה שנ אמור ועשיתם ביום הניפכם את העומר כבש תמים שם בארנו מעשה מנחת העומר
POS	מצות עסה	REM	200	לספור תשעה וארבעים יום מיום הבאת העומר שנא אמור וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה
POS	מצות עסה	REM	201	להביא בחג שבועות שהוא יום חמשים קרבן מוסף כמו בפסח ורח שנ פנחס וביום הביכורים וגו והקרבתם עולה וגו
POS	מצות עסה	REM	202	להקריב בחג שבועות שתי הלחם היא המנחה החדשה עם הקרבנות הבאים בגלל הלח שנאמר אמור והקרבתם מנחה חדשה לה והקרבתם על הלחם שבעה כבשים
POS	מצות עסה	REM	203	להקריב מוסף ברה מלבד מוסף רח שנ פנחס ובחדש השביעי באחד לחדש וגו ועשיתם עולה מלבד עולת החדש וגו
POS	מצות עסה	REM	204	להקריב קרבן מוסף ביום הכפורים כמו ברה שנאמר פנחס ובעשור לחדש וגו והקרבתם עולה וגו
POS	מצות עסה	REM	205	להקריב קרבן הוסף בשבעת ימי החג שנא פנחס ובחמשה עשר יום לחדש השביעי וגו והקרבתם עולה וגו פרים שלשה עשר אלים שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימים ושעיר חטאת רק שהפרים פוחתים בכל יום א שם בארנו הלכות ניסוך המים
POS	מצות עסה	REM	206	להקריב קרבן מוסף בשמיני עצרת כמו ברה וביום הכפורים שנאמר פנחס וביום השמע וגו והקרבתם עולה פר אחד איל אחד כבשים שבעה ושעיר חטאת
POS	מצות עסה	REM	207	לשרוף הנותר באש שנ צו והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף
POS	מצות עסה	REM	208	לשרוף בשר קדש שנטמא שנאמר צו והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף
POS	מצות עסה	REM	209	שיעשה כהן גדול כל מעשה יום הכפורים האמור על הסדר כמו שנ אחרי בזאת יבא אהרן וגו שם בארנו כל עבודת יום הכפורים
POS	מצות עסה	REM	210	שישלם המועל בקדשי ה הקרן וחומש ואשם שנאמר ויקרא נפש כי תמעול מעל וחטאה בשגגה מקדשי ה וגו שם בארנו הלכות מעילה
POS	מצות עסה	REM	211	בהולד בכור בהמה טהורה לישראל שיאמר הישראל הרי הוא מקודש בקדושת בכור שנאמר ראה כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש וגו שם בארנו הלכות בכורות בין בזמן המקדש בין בזמן הזה
POS	מצות עסה	REM	212	לעשר כל הוולדות שנולדים לאדם בכל שנה בבקר ובצאן שנ בחקותי כל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבור תחת השבט העשירי יהיה קדש
POS	מצות עסה	REM	213	שיקריב היחיד קרבן חטאת על שגגתו בשעשה עבירה שחייבים על זדונה כרת שנ ויקרא ואם נפש אחת תחטא בשגגה בעשותה וגומר שם בארנו העבירות שחייבים עליהם חטאת קבועה ועניין השגגה שמתחייב עליהם חטאת
POS	מצות עסה	REM	214	שיקריב החוטא אשם תלוי אם נסתפק לו שמא חטא או לא חטא עד שיודע לו ויביא חטאתו שנאמר ויקרא ולא ידע ואשם ונשא עונו והביא איל וגו
POS	מצות עסה	REM	215	שיקריב החוטא אשם ודאי על עבירות ידועות כגון אשם גזילות אשם מעילות אשם שפחה חרופה ויקרא וקדושים כאשר כתוב בכל אחד
POS	מצות עסה	REM	216	שיביא החוטא קרבן עולה ויורד בשמיעת קול וביטוי שפתים וטומאת מקדש וקדשיו והיולדת והמצורע שנ ויקרא תזריע ומצורע ואם לא תגיע ידו וגו ואם לא תשיג
POS	מצות עסה	REM	217	שיקריבו סנהדרי גדולה קרבן אם טעו והורו שלא כהלכה בעבירות החמורות שחייבים עליהן כרת ועשו הקהל כולן או רובן על פיהם שנאמר ואם כל עדת ישראל ישגו ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו וגו
POS	מצות עסה	REM	218	להקריב הזב קרבן אחר שיטהר שנאמר מצורע וכי יטהר הזב וגו
POS	מצות עסה	REM	219	להקריב הזבה קרבן אחר שתטהר שנאמר שם ואם טהרה מזובה וגו
POS	מצות עסה	REM	220	להקריב היולדות קרבן אחר שתטהר שנאמר תזריע ובמלאת ימי טהר לבן או לבת
POS	מצות עסה	REM	221	להקריב המצורע קרבן אחר שיטהר שנאמר מצורע וביום השמיני יביא שני תורים וגו במצות אילו בארנו עניין הזב כמה יהיה זב גמור לקרבן
POS	מצות עסה	REM	222	הממר הקרבן שלו תהיה התמורה קדש שנ בחקותי והיה הוא ותמורתו יהיה קדש
POS	מצות עסה	REM	223	לשחוט שה תמים זכר בן שנה לשם פסח בזמנו שנ בא שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם וגומר שם בארנו הלכות שחיטת פסח
POS	מצות עסה	REM	224	שיהיו טמאים נדחין לפסח שני בחדש השני שנ בהעלותך איש כי יהיה טמא לנפש וגו בחדש השני בארבעה עשר יום בין הערבים יעשו אותו וגומר שם בארנו הדברים שהעמידו חכמים דבריהם במקום כר
POS	מצות עסה	REM	225	לאכול הפסח כמשפטו בליל טו שנאמר בא ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מרורים יאכלוהו
POS	מצות עסה	REM	226	לאכול הפסח שני כמשפטו בליל חמשה עשר לחדש השני שנ בהעלותך על מצות ומרורים יאכלוהו
POS	מצות עסה	REM	227	לחוג ברגלים שנאמר משפטים שלש רגלים תחוג לי
POS	מצות עסה	REM	228	להתראות ברגלים במקדש שנאמר שם שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך
POS	מצות עסה	REM	229	לשמוח ברגלים שנאמר ראה ושמחת בחגך וגו
POS	מצות עסה	REM	230	להקהל העם לשמוע תורה במוצאי שביעית שנא וילך הקהל העם וגו
POS	מצות עסה	REM	231	שיהא המת מטמא בכל האמור בפרשת חקת שנאמר שם זאת התור אדם כי ימות באהל
POS	מצות עסה	REM	232	לשרוף פרה אדומה כמצותה להיות אפרה מוכן שנ חקת ויקחו אליך פרה אדומה תמימה וגו
POS	מצות עסה	REM	233	שיהו מי חטאת מטהרין מטומאת מת ומטמא לאדם טהור שנא חקת והזה הטהור על הטמא וגו ונאמר הנוגע במי הנדה יטמא
POS	מצות עסה	REM	234	לעשות בנגעי אדם אם להסגיר אם להחליט אם לטהר כמשפט הכתוב בפרשה שנא תזריע אדם כי יהיה בעור בשרו וגו
POS	מצות עסה	REM	235	שיתנהג המצורע כמשפט הכתוב שנאמר תזריע בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע וכן כל שאר הטמאין צריכין להודיע את עצמן
POS	מצות עסה	REM	236	להיות הטהרה מן הצרעת בין צרעת אדם בין צרעת בגד בעץ ארז ואזוב ושני תולעת ושתי צפרים ומים חיים שנאמר מצורע זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו וגו
POS	מצות עסה	REM	237	שיגלח המצורע את כל שערו שנא מצורע והיה ביום השביעי יגלח וגומר
POS	מצות עסה	REM	238	לעשות בנגעי בגדים כמשפט הכתוב בפרשה שנא תזריע והבגד אשר יהיה בו נגע צרעת וגו
POS	מצות עסה	REM	239	לעשות בנגעי בתים כמשפט הכתוב בפרשה שנ מצורע ובא אשר לו הבית והגיד לכהן לאמר כנגע נרא לי בבית וגו
POS	מצות עסה	REM	240	שיהא הזב טמא ומטמא לאחרים שנאמר מצורע וזאת תהיה טומאתו בזובו וגומר
POS	מצות עסה	REM	241	שתהא הנדה טמאה ומטמאה לאחרים שנ מצורע שבעת ימים תהיה בנדתה וכל הנוגע בה יטמא וגו
POS	מצות עסה	REM	242	שתהא הזבה טמאה ומטמאה לאחרים שנאמר מצורע כל ימי זוב טומאתה כימי נדתה תהיה טמאה וגו
POS	מצות עסה	REM	243	שתהא היולדת טמאת כנידה שנ תזריע כימי נדת דותה תטמא
POS	מצות עסה	REM	244	להיות הנבלה טמאה ומטמאה לאחרים שנאמ שמיני הנוגע בנבלתה יטמא והנושא את נבלתה יכבס בגדיו וגו
POS	מצות עסה	REM	245	להיות שמנה שרצים טמאים ומטמאים שנאמר שם וזה לכם הטמא בשרץ וגו
POS	מצות עסה	REM	246	להיות אוכלין ומשקין מטמאין שנאמ שם מכל האוכל אשר יאכל אשר יבא עליו מים יטמא וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא במצות אילו בארנו מצות הלכות טומאת כלים
POS	מצות עסה	REM	247	שיהא שכבת זרע טמא ומטמא שנא מצורע ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע וגו
POS	מצות עסה	REM	248	שיטהרו כל הטמאים במים אפילו במי מקוה שנ שם ורחץ את בשרו במים והזב בלבד כתיב בו ורחץ בשרו במים חייםנשלמו כל רמח מצות עשה
POS	מצות עסה	REM	249	אחרי כן בארנו חמש מצות מדברי סופרים והםמצות עירוביןמצות אבלמצות ט באבמצות מגילהמצות חנוכה

Key	Sefer	Perek	Line	SMAG Halacha
Sefer Mitzvos Gadol
POS	מצות עסה	REM	144	לפדות בכור אדם שנ בא וכל בכור אדם בבניך תפדה
POS	מצות עסה	REM	145	לפדות פטר חמור שנאמר בא ופטר חמור תפדה בשה
POS	מצות עסה	REM	146	לערוף פטר חמור שנא בא ואם לא תפדה וערפתו שם בארנו עשרים וארבע מתנות כהונה
POS	מצות עסה	REM	147	שתשבות הארץ בשנה השביעית מעבודת קרקע שנאמר בהר ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ
POS	מצות עסה	REM	148	שיפקיר אדם פירות שביעית שא משפטים ואכלו אביוני עמך ויתרם תאכל השדה ונאמר בהר לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך
POS	מצות עסה	REM	149	להשמיט כספים בשביעית שנא ראה שמוט כל בעל משה ידו
POS	מצות עסה	REM	150	שימנו בית דין שנות היובל שבע שבע שנאמר בהר וספרת לך שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים
POS	מצות עסה	REM	151	לקדש שנת החמשים בשביתה שנ בהר וקדשתם את שנת החמשים שנה
POS	מצות עסה	REM	152	לתקוע שופר בעשרה בתשרי כדי לצאת עבדים לחפשי שנא בהר וביום הכפורים תעבירו שופר בכל ארצכם וגומר וקראתם דרור
POS	מצות עסה	REM	153	שתחזור אחוזה ביובל שנא בהר ושבתם איש אל אחוזתו
POS	מצות עסה	REM	154	להיות גאולת בתי ערי חומה עד שנה שנאמר בהר והיתה גאולתו עד תום שנת ממכרו
POS	מצות עסה	REM	155	לתת ללוים ערים לשבת וגם הם קולטות שנ מסעי ונתנו ללוים מנחלת אחוזתם ערים לשבת

Key	Sefer	Perek	Line	SMAG Halacha
Sefer Mitzvos Gadol
NEG	מצוט לא תעסה	19	1	שלא א להשתחוות לשום עכום שנ לא תשתחוה להם ואעפ שאין דרך עבודתה בכך כאשר ביארנו גרסינן ב במס עז [ד יב] ישב לו קוץ ברגלו לפני עכום לא ישחה ויטלנו מפני שנר כמשתחוה לה נתפזרו לו מעותיו כפני לא ישחה ויטלם מפני שנראה כמשתחוה לה אלא ישב ואחכ יטלם ואומר שם אם אינו נראה מותר מאי אינו נראה אילימא דלא מיתחזי והאמר רב [שם ועיקר בשבת דף סד] כל מקום שאסרו חבמים מפני מראית העין אפי בחדרי חדרים אסור אלא אינו נראה כגון שהופך עצמו לצדדין מכאן ג יש ללמוד שהלכה כרב שמקשה סתם גמ מדבריו אמנם בירושלמי דכלאים מקשה מכמה משניות על רב ואינו מתרץ כלום עוד גרסינן בעז שם פרצופות המקלחו מים לפני עכום לא יניח פיו על פיהם וישתה מפני שנראה כמנשק לעכום

Key	Sefer	Perek	Line	SMAG Halacha
Sefer Mitzvos Gadol
NEG	מצוט לא תעסה	REM	1	לא יהיה לך אלהים אחרים על פני אסרה תורה בהם הקיום והשיתוף
NEG	מצוט לא תעסה	REM	2	לא תחללו את שם קדשי בארנו שם מהו חלול השם והעונש
NEG	מצוט לא תעסה	REM	3	לא תעשון כן לה אלהיכם בארנו שם איסור מחיקת שמות הקדושים ואסור נתיצת אבן אחת מן המקדש
NEG	מצוט לא תעסה	REM	4	לא תנסו את ה בארנו שם מהו נסיון ושמות לנסות במעשר
NEG	מצוט לא תעסה	REM	5	לא תשנא את אחיך בלבבך שם בארנו מצוה זו שמותר לשנוא אדם רשע שאין מקבל תוכחה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	6	שלא להלבין פני אדם בישראל שנא הוכח תוכיח וגו ולא תשא עליו חטא
NEG	מצוט לא תעסה	REM	7	שלא להונות עבד שברח מחל לארץ שנ עמך ישב בקרבך וגו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	8	שלא לענות אלמנה ושלא לענות יתום שנ כל אלמנה ויתום לא תענון ומי שלבו נוקפו למנו בב לאוין ימנה שלא להונות עבד שובח מחל לארץ שנא לא תוננו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	9	שלא לרגל בחברו שנא לא תלך רכיל בעמיך שם בארנו הלכות לשון הרע
NEG	מצוט לא תעסה	REM	10	לא תשא שמע שוא אזהרה למקבל לשון הרע ואזהרה לדיין שלא ישמע דברי בעל דין עד שיבא בעל דין חברו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	11	לא תקום בארנו שם מה היא הנקימה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	12	לא תטור בארנו שם מה היא הנטירה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	13	אפי זקן גדול אסור לפרוש מן התורה שנא ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך וכתיב השמור לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים
NEG	מצוט לא תעסה	REM	14	שלא לפנות אחר עז לא במחשבה ולא בדבור ולא בראייה שנא ופן תשא עיניך השמימה וראית השמש ואת הירח וגו ונאמר אל תפנו אל האלילים ופן תדרוש לאלהיהם לאמר איכה יעבדו וגו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	15	שלא לתור אחר מחשבת הלב וראיית העינים שנ לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם וגו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	16	שאנו מוזהרים על ברכת השם שנאמר אלהים לא תקלל ובאל שום אזהרה הואיל ונאמר בעונש ונקב שם ה מות יומת הז מצות לת וזדו הכלל כל שענש עליו הכתוב כרת או מיתת בד הז לת חוץ ממילה ופסח שהם בכרת והם מע
NEG	מצוט לא תעסה	REM	17	נאמ בדברו ולא תעבדם אזהרה שלא לעבוד עז בדברים שדרכה לעבוד בהם
NEG	מצוט לא תעסה	REM	18	נאמר בפ משפטים ולא תעבדם מקרא זה ללמד על המגפף והמנשק לכל עז ואפי שאין דרך עבודתה בכך
NEG	מצוט לא תעסה	REM	19	שלא להשתחות לשם עז אפי אין דרך עבודתה בכך שנ לא תשתחוה להם
NEG	מצוט לא תעסה	REM	20	לא תעשה לך פסל וכל תמונה להזהיר על העושה לעצמו ואעפ שלא עבדה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	21	ואלהי מסכה לא תעשו להזהיר אף על העושה אותה לגוי
NEG	מצוט לא תעסה	REM	22	שלא לעשות צורת אדם הבולטת אף לנוי שנא לא תעשון אתי אלהי כסף
NEG	מצוט לא תעסה	REM	23	שלא להדיח בני ישראל אחר עז שנ ולא ישמע על פיך
NEG	מצוט לא תעסה	REM	24	שלא להינות בממון עיר הנדחת שנא לא ידבק בידך מאומה מן החרם
NEG	מצוט לא תעסה	REM	25	שלא לבנות עיר הנדחת שנ לא תבנה עוד
NEG	מצוט לא תעסה	REM	26	שלא להסית אדם מישראל אחר עז שנא במסית לא יוסיפו לעשות שם בארנו הלכות מסית
NEG	מצוט לא תעסה	REM	27	שלא לאהוב את המסית שנאמר לא תאבה לו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	28	שלא לעזרו בשום עזר שנאמר לא תשמע אליו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	29	שלא להצילו שנאמר לא תחוס עינך עליו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	30	שלא ילמד המוסת זכות על המסית שנאמר לא תחמול עליו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	31	אם יודע המוסת על המסית חובה שלא ישתוק ממנה שנאמר לא תכסה עליו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	32	שלא להתנבא בשם עבודה זרה שנאמר ושם אלהים אחרים לא תזכירו ובכלל לאו זה שלא יאמר אדם לחברו שמור לי בצד עבודה זרה פלונית
NEG	מצוט לא תעסה	REM	33	שלא לשמוע למתנבא בשם עז אפילו נתן אות או מופת שנא לא תשמע אל דברי הנביא ההוא
NEG	מצוט לא תעסה	REM	34	שלא להתנבא בשקר שנא ומת הנביא ההוא
NEG	מצוט לא תעסה	REM	35	שלא לירא מהריגת נביא שקר שנא ולא תגור ממנו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	36	שלא לשאול באוב שנאמר לא ימצא בך שואל אוב
NEG	מצוט לא תעסה	REM	37	שלא לשאול בידעוני שנא וידעוני
NEG	מצוט לא תעסה	REM	38	שלא לעשות מעשה אוב שנ אל תפנו אל האובו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	39	שלא לעשות מעשה ידעוני שנ ואל הידעונים
NEG	מצוט לא תעסה	REM	40	שלא להעביר מזרעו למולך שנאמר ומזרעך לא תתן להעביר למולך
NEG	מצוט לא תעסה	REM	41	שלא להקים מצבת אבן אחת שנ ולא תקים לך מצבה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	42	ופסל ומצבה לא תקימו לכם ותניא בתכ להזהיר בא על המקים פסל אעפ שלא עבדו ולא עשאו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	43	שלא ליתן אבן משכי להשתחוות עליה בפישוט ידים ורגלים שנ ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות
NEG	מצוט לא תעסה	REM	44	שלא ליטע אילן במקדש שנ לא תנוע לך אשרה כל עץ אצל מזבח ואפי אכסדראות של עץ אסור לעשות במקדש ש כל עץ
NEG	מצוט לא תעסה	REM	45	שלא ליהנות מעז ומכל משמשיה שנ לא תביא תועבה אל ביתיך ודברים האסורים למכור להם ואל יעתיק אדם במצוה זו הלכות יין נסך כלל כי אם במצות השמר לך פי תכרות ברית ליושב הארץ וקרא לך ואכלת מזבחו המסודר בעניין איסורי מאכלות
NEG	מצוט לא תעסה	REM	46	שלא ליהנות מציפוי לעבד שנ לא תחמוד כסף וזהב עליהם ולקחת לך
NEG	מצוט לא תעסה	REM	47	שלא לכרות ברי לשבעה עממים בארצינו שנ לא תכרות להם ברית
NEG	מצוט לא תעסה	REM	48	שלא ליתן חניי לגוי בקרקע באי שנ לא תחנם ודרשו בו לשון חן וחנייה וחנם
NEG	מצוט לא תעסה	REM	49	שלא להושיב אחד משבעה עממי בארצינו שנא לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי ולא הוצרך מקרא זה אלא בכנעניים הדרים בחל שלא נצתוינו להורגם
NEG	מצוט לא תעסה	REM	50	שלא ללכת בדרכי האמורי שנ ולא תלכו בחוקות הגוי וגו ונאמר ובחוקותיהם לא תלכו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	51	שלא לנחש שנ לא תנחשו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	52	שלא לקסום שנ לא ימצא בך וגו וקוסם קסמים
NEG	מצוט לא תעסה	REM	53	שלא לעונן שנ לא תעוננו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	54	שלא לחבר חבר שנ לא ימצא בך וגו וחובר חבר
NEG	מצוט לא תעסה	REM	55	שלא לכשף שנ לא ימצא וגו ומכשף
NEG	מצוט לא תעסה	REM	56	שלא לדרוש אל המתים שנא ודורש אל המתים
NEG	מצוט לא תעסה	REM	57	שלא לגלח בתער פאת הראש שנא לא תקיפו פאת ראשכם
NEG	מצוט לא תעסה	REM	58	שלא להשחית פאת הזקן בתער שנ לא תשחית פאת זקנך
NEG	מצוט לא תעסה	REM	59	שלא יהיה כלי גבר על אשה ושלא תצא אשה בכלי זיין למלחמה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	60	שלא ילבש גבר שמלת אשה ושלא יתקן איש בתיקוני אשה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	61	שלא יכתוב איש בשריטה בבשרו ויקעקע ששריטה בצבע שנ וכתובת קעקע לא תתנו בבשרכם
NEG	מצוט לא תעסה	REM	62	שלא ישרוט אדם בבשרו על המת שנ ושרט לנפש לא תתנו בשרכם ושריטה וגדידה אחת היא
NEG	מצוט לא תעסה	REM	63	נאמר בישראל לא תשימו קרחה בין עיניכם למת ובכהני לא יקרחו קרחה בראשם ובגש קרח הקרחה אנו למדים שלא דבר בכהנים כי אם למת ולחייב ישראל על קרחת הראש כבין העינים
NEG	מצוט לא תעסה	REM	64	השמר לך פן תשכח את ה אלהיך לאו זה נאמר אלי במראה לכותבו ויסדתיו אזהרה לגסי הרוח ואחרי כן מצאתיו במסכת סוטה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	65	וביום השביעי שבת לה אלהיך לא תעשה כל מלאכה שם בארנו מ אבות מלאכות חסר א ותולדותיהן האסורין הנוספין עליהם מדברי סופרים
NEG	מצוט לא תעסה	REM	66	שלא יצא אדם חוץ לתחום בשבת שנא אל יצא איש ממקומו ביום השביעי
NEG	מצוט לא תעסה	REM	67	שלא ישרופו בית דין בשבת מי שנתחייב שריפה שנאמר לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת והוא הדין לשאר עונשים
NEG	מצוט לא תעסה	REM	68	שלא לעשות מלאכה ביה שנאמר כל מלאכת עבודה לא תעשו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	69	שלא לאכול ולשתות ביה שנ כי כל הנפש אשר לא תעונה בעצם היום הזה ונכרתה וכל שיש בו כרת או מיתה הז באזהרת לאו ובארנו שם הלכות עינוי יה של תורה ושל דבריהם ועניין התקיעה של אחריו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	70	שלא לעשות מלאכה בראשון של פסח כמו שכתוב שם
NEG	מצוט לא תעסה	REM	71	שלא לעשות מלאכה בז של פסח כמו שכתוב שם
NEG	מצוט לא תעסה	REM	72	שלא לעשות מלאכה בחג השבועות כמו שכתוב שם
NEG	מצוט לא תעסה	REM	73	שלא לעשות מלאכה ברה כמו שכתוב שם
NEG	מצוט לא תעסה	REM	74	שלא לעשות מלאכה ביום ראשון של חג הסכות כמו שכתוב שם
NEG	מצוט לא תעסה	REM	75	שלא לעשות מלאכה בשמיני החג כמו שכתוב שם בארנו שם הלכות יט והלכות איסור מלאכה בערבי שבתות ובערבי יט מן המנחה ולמעלה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	76	שלא לאכול חמץ בפסח שנ לא יאכל חמץ בארנו שם שביום בו יד מחצות היום ולמעלה יש בו איסור מן התורה אבל אין לאו לרבי שמעון ולר יהוד שהלכה כמותו יש בו לאו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	77	[עח] המניח חמץ ברשותו בפסח עובר שני לאוין שנ לא יראה לך שאור בכל גבולך ונאמר שאור לא ימצא בבתיכם ואיסור חמץ עצמו השאור שבו מחמיצי אחד הוא שנא ולא יראה לך חמץ
NEG	מצוט לא תעסה	REM	78
NEG	מצוט לא תעסה	REM	79	שלא לאכול דבר שיש בו תערובות חמץ שנא כל מחמצת לא תאכלו בארנו במצות אלו הלכות חמץ ותערובתו והגלת הכלים הבלועים מחמץ
NEG	מצוט לא תעסה	REM	80	ואלה הם לאוין מסדר נשיםלא יהיה קדש מבני ישראל ולא תהיה קדשה מבנות ישראל פירש אונקלוס שלא ישא ישראל שפחה ולא תינשא בת ישראל לעבד ועניין לאו אחד הוא ובארנו שם מי קרוי עבד ומי קרוי שפחה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	81	שאר כסות ועונתה לא יגרע בארנו שם דין המזונות והכסו והעונה ודין שחייב אדם במזונות בניו הקטנים ודין לוותה ואכלה ודין מניעת קרובים מלבא לבית והרחקת פריצים ודין לאיזה מקום אדם יכול להוציא את אשתו ממקומה ודין מציאת האשה ומעשה ידיה ודין אשה המניקה ודין גרושה המניקה ובן ישאר עם אמו עד שש והבת לעולם ודין נכסים שיזכה בהן הבעל כשיכנוס ודין אשה מברחת ואין איש מבריח ודין נותן מתנה לאשתו ודין קבל פקדונות מן הנשים ומן הקטנים
NEG	מצוט לא תעסה	REM	82	שלא יחזיר אדם גרושתו אחר שנשאת לאחר או נתארסה לאחר שנ והלכה והיתה לאיש אחר לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה שם בארנו דין יצא קול שנתקדשה לאחר ובא אחר וקדשה ודין יצא קול של פסול על הגט
NEG	מצוט לא תעסה	REM	83	שלא תנשא יבמה לאיש זר עד שתסיר רשות היבם מעליה שנ לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר
NEG	מצוט לא תעסה	REM	84	שלא יגרש האונס את אנוסתו שנ לא יוכל לשלחה כל ימיו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	85	אל תחלל בתך להזנות תניא בספרי ובסנהדרין זה המוסר בתו שלא לשם אישות ובדרך רמז אמרו שם בתלמוד זה המשיא בתו לזקן
NEG	מצוט לא תעסה	REM	86	שלא יגרש מוציא שם רע את אשתו שנ לא יוכל לשלחה כל ימיו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	87	[פח] הזהירה תורה על מנחת קנאות שנ לא יצוק עליה שמן ולא יתן עליה לבונה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	88
NEG	מצוט לא תעסה	REM	89	שלא לגלות ערות האב עצמו יתירה על אזהרה של משכב זכור שנאמ ערות אביך לא תגלה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	90	שלא לגלות ערות אחי האב עצמו יתירה על אזהרה של משכב זכור שנ ערות אחי אביך לא תגלה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	91	שלא לגלות ערות אשת האב שנא ערות אשת אביך לא תגלה אף לאחר מיתת האב
NEG	מצוט לא תעסה	REM	92	שלא לגלות ערות אמו אפילו היה אנוסת אביו שנא ערות אמך לא תגלה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	93	שלא לגלות ערות אשת הבן שנ ערות כלתך לא תגלה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	94	ואת זכר לא תשכב משכבי אשה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	95	ובכל בהמתך לא תתן שכבתך
NEG	מצוט לא תעסה	REM	96	ואשה לא תעמוד לפני בהמה לרבעה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	97	ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך לזרע לטמא בה ונא לא תנאף ואין ניאוף אלא באשת איש שנא מות יומת הנואף והנואפת ובלאוין אלו נאמ אלו נערה המאורסה בסקילה ואשת איש בחנק ובת כהן בשרפה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	98	שלא לגלות ערות בת הבן שנא ערות בת בנך לא תגלה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	99	שלא לגלות ערות בת הבת שנ ערות בת בתך לא תגלה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	100	שלא לגלות ערות הבת ורבותינו למדוה יש מהן בקל וחומר ויש מהן בגזרה שוה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	101	שלא לגלות ערות אשה ובתה שנ ערות אשה ובתה לא תגלה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	102	שלא לגלות ערות אשה ובת בנה שנ את בת בנ
NEG	מצוט לא תעסה	REM	103	שלא לגלות ערות אשה ובת בתה שנא ואת בת בתה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	104	שלא לגלות ערות אחותו מנשואת אביו שנאמר ערות בת אשת אביך מולדת אביך אחותך היא לא תגלה ערותה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	105	שלא לגלות ערות אחותו אפי היא מאנוסת אביו שנ אחותך בת אביך או בת אמך מולדת בית או מולדת חוץ לא תגלה ערותה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	106	ערות אחות אביך לא תגלה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	107	ערות אחות אמך לא תגלה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	108	ואשה אל אחותה לא תקח לצרור לגלות ערותה עליה בחיה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	109	ערות אשת אחיך לא תגלה בא להזהיר אף לאחר מיתת אחיו בארנו שם מה בין כרת לערירי
NEG	מצוט לא תעסה	REM	110	שלא לגלות ערות אשת אחי אביך אף לאחר מיתת דודו שנ ערות אחי אביך לא תגלה ואל אשתו לא תקרב דודת היא בארנו שם כל השניו לעריות האסורות מדבריהם וכן קרובת זקוקתו וכן קרובת חלוצתו והנטען על האשה אסור בקרובותיה הכל מדבריהם
NEG	מצוט לא תעסה	REM	111	אל אשה בנדת טומאתה לא תקרב לגלות ערותה ארנו שם הלכות נדה וטומאתה לבעלה וטהרתה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	112	בשבע עממי כתוב לא תתחתן בם ומפרש בפ הערל אף כשיתגיירו יעבור משעת הקידושין אבל בגיותן אין בהם שום תפיסת קידושין אבל משאר אומות מותר להתחתן רק בגר עמוני ומואבי בארנו שם איסור הבא על הגוים
NEG	מצוט לא תעסה	REM	113	שלא ישא עמוני בת ישראל שנ לא יבא עמוני
NEG	מצוט לא תעסה	REM	114	שלא ישא מואבי בת ישראל שנ ומואבי
NEG	מצוט לא תעסה	REM	115	שלא להרחיק זרע עשו מן הקהל אלא עד ג דורות שנא לא תתעב אדומי
NEG	מצוט לא תעסה	REM	116
NEG	מצוט לא תעסה	REM	117	שלא ישא ממזר בת ישראל שנ לא יבאמ מזר בקהל ה בארנו שם באיזה דבר יחשב ממזר
NEG	מצוט לא תעסה	REM	118	מי שנפצעו בצים שלו לא ישא בת ישראל שנאמר לא יבא פצוע דכא בקהל ה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	119	מי שנכרת הגיד שלו עד שלא נשתייר מן העטרה כלום לא ישא ישראלית שנא וכרות שפכה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	120	שלא יסרס אדם זכר מאחד מכל המינים לא אדם ולא בהמה ולא עוף שנ ובארצכם לא תעשו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	121	שלא ישא כהן זונה שנ אשה זונה לא יקחו בארנו שם מה היא זונה ודין אשת כהן שנאנסה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	122	שלא ישא כהן חללה שנאמר וחללה לא יקחו ושם ביארנו דין חללה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	123	שלא ישא כהן גרושה שנ ואשה גרושה מאשה לא יקחו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	124	שלא ישא כהן גדול אלמנה שנ אלמנה וגרושה וחללה זונה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	125	שלא יבעול כהן אלמנה אפי בלא קידושין מפני שמחללה שנאמר לא יחלל זרעו בעמיו הרי הוא מוזהר שלא לחלל זרעו עניין הכתוב שלא יחלל כשרים לא את האשה ולא את זרעו בארנו שם כי העראה כגמר ביאה בכל העריות חוץ משפחה חרופה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	126	שלא לקרב לעריות בדברים המביאין לידי גילוי ערוה כגון חיבוק ונישוק שנ אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה בקריבה המביא לידי גילוי ערוה הכתוב מדבר בארנו שם דין ייחוד ודין נשים מסוללות ודין השחתת זרע והיאך יתנהג אדם עם אשתו במטה ודין מגרש אשתו היאך יתנהג עמה ודין במי ראוי לידבק
NEG	מצוט לא תעסה	REM	127	אלו הם לאוין של איסורי מאכלותשלא לאכול בהמה טמאה שנ את זה לא תאכלו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	128	שלא לאכול עוף טמא שנ את אל תשקצו מן העוף לא יאכלו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	129	של לאכול דג טמא שנ מבשרם לא תאכלו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	130	שלא לאכול חגב טמא שנ כל שרץ העוף טמא הוא לא יאכל
NEG	מצוט לא תעסה	REM	131	שלא לאכול שרץ הארץ שנ כל השרץ השורץ
NEG	מצוט לא תעסה	REM	132	שלא לאכול שרץ המים שנ וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת לא תאכלו בארנו שם דין תולעים הנמצאים בפירות או בבשר או בכלי ודין שרביטי פולין שיש בו תולעת או ביצה אסורה שנתבשלה עם אחרות ודין סימני בצים וסימני עוברי דגים ודין ביצת נבלה וטריפ וחלבון וחלב בהמה טמאה וחלב האדם ועד כמה תינוק יונק ודין דבש דבורי ובכלל זה בהמה טמאה השסועה אפילו נולדה מבהמה טהורה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	133	שלא לאכול מבהמה שמתה מאליה שנ לא תאכלו כל נבלה ובכלל לאו זה בהמה שנולדה עד ליל שמיני
NEG	מצוט לא תעסה	REM	134	שלא לאכול טרפה שנ ובשר בשדה טרפה לא תאכלו בארנו שם עקרי הטרפה האמורה בתורה שטרפה ארי או דוב ונוטה למות וכשם שבנבילה אין חילוק באיזה עניין שנתנבלה כך אין חילוק בטרפה באיזה עניין שנטרפה ונוטה למות כגון על ידי נבילה וטרפות הריאה ושאר טרפות שבארנו שם בספר מצות עשה אצל הלכות שחיטה ועוד בארנו שם עם לאו זה דין שוחט בהמה מסוכנת ודין קיבות נבלות וטרפות
NEG	מצוט לא תעסה	REM	135	שור הנסקל לא יאכל את בשרו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	136	שלא לאכול אבר מן החי שנאמ לא תאכל הנפש עם הבשר שם ברנו דין עובר הנמצא בבהמה לעניין חלבו וגידו ודמו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	137	וכל דם לא תאכלו שם בארנו איור דם וכל ענייני מליחה ודין סכין הבלוע מאיסור
NEG	מצוט לא תעסה	REM	138	כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו שם בארנו כל דין חלב ומין במינו וטעם כעיקר
NEG	מצוט לא תעסה	REM	139	לא יאכלו בני ישראל גיד הנשה שם בארנו דין גיד הנשה וניקורו ומהו קרוי בריה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	140	[קמא] לא תבשל גדי בחלב אמו שלשה פעמים ותנ רבי ישמעאל אחד לאיסור אכילה ואחד לאיסור הנאה ואחד לאיסור בישול ובכל מקום איסור האה ואיסור אכילה לאו אחד הם ולא נמנ בחשבון כי אם שני לאוין ובארנו שם כל עניני בשר בחלב ודין חתיכה עצה נעשית נבלה ודין כחל ודין כף חולבת בתבשיל בשר או להיפך ודין דברים האסורים שנתערבו ודין כל דבר שאיסורו מן התורה אסור לעשות בו סחורה ודין גבינות שנעשו מבהמה טרפה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	141
NEG	מצוט לא תעסה	REM	142	שלא לאכול פת מתבואה חדשה קודם הפסח שנ ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	143	שלא לאכול קלי מן החדש שנ וקלי
NEG	מצוט לא תעסה	REM	144	שלא לאכול כרמל מתבואה חדשה שנ וכרמל
NEG	מצוט לא תעסה	REM	145	שלא לאכול כלאי הכרם שנא פן תקדש המלאה ותניא נאמר כאן קדש ונאמר להלן כל זר לא יאכל קדש מה להלן איסור אכילה והנאה אף כאן איסור אכילה והנאה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	146	שלא לאכול ערלה שנאמר ערלים לא יאכל שם בארנו דין ערלה בארץ ובחוצה לארץ ודין פדיון נטע רבעי
NEG	מצוט לא תעסה	REM	147	שלא לאכול טבל והטבל הוא דבר שחייב בתרומות ומעשרות ולא הוציא ממנו תרומה שנ ולא יחללו את קדשי בני ישראל אשר ירימו לה בעתידים ליתרם הכתוב עדבר וענין הכתוב לא ינהגו בו מנהג חולין בשלא הורמו קדשים העתידים ליתרם מהם
NEG	מצוט לא תעסה	REM	148	שלא לאכול תקרובת עז ולא לשתות יין נסיכם שנא השמר לך פן תכרות ברית ליושב הארץ וזבחו לאלהים וקרא לך ואכלת מזבחו בכלל לאו זה יין שנתנסך לעז שהוא עיקר שמחתם בזבח וכאן ראוי להעתיק הלכות יין נסך וכללתי במצוה זו הלכות גיעולי גוי ובישוליהן ודין קטן אוכל נבילות ושלא לשתות בכלים מאוסים
NEG	מצוט לא תעסה	REM	149	ושור או שה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד
NEG	מצוט לא תעסה	REM	150	לא תקח האם על בנים
NEG	מצוט לא תעסה	REM	151	אלו הן לאוין של סדר נזיקיןלא תעשו עול במשפט במדה ובמשקל ובמשורה במשפט המדות רוצה לומר
NEG	מצוט לא תעסה	REM	152	שלא ישהא אדם בביתו מדה חסרה או משקל חסר שנא לא יהיה בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה לא יהיה בביתך איפה ואיפה וגו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	153	שלא להשיג גבול רעך שנ לא תשיג גבול רעך
NEG	מצוט לא תעסה	REM	154	שלא לגנוב נפש מישראל שנאמר לא תגנוב
NEG	מצוט לא תעסה	REM	155	שלא לגנוב ממון שנא לא תגנובו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	156	מי שבא לידו ממון הבעלים ברצונם שלא לעכבו שנאמר לא תעשוק את רעך
NEG	מצוט לא תעסה	REM	157	ולא תגזול ולפי שאמר רבא בפרק המקבל שעשק וגזל הכל אחד נמנה דגרסינן בפרק חלק אמר רבא כל המחזיק במחלוקת עובר בלאו שנא לא יהיה כקרח וכעדתו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	158	לא תחמוד
NEG	מצוט לא תעסה	REM	159	כתוב בהשבת אבידה לא תוכל להתעלם
NEG	מצוט לא תעסה	REM	160	לא תרצח שם בארנו דין הבא במחתרת
NEG	מצוט לא תעסה	REM	161	לא תקחו כפר לנפש רוצח
NEG	מצוט לא תעסה	REM	162	שלא ליקח כופר להציל מגלות שנא לא תקחו כופר לנפש רוצח לנוס אל עיר מקלטו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	163	רוצח שהרג בזדון אין ממיתין אותן עד שידונו אותו בית דין שנ ולא ימות הרוצח עד עמדו לפני העדה למשפט
NEG	מצוט לא תעסה	REM	164	שלא לחוס על הרודף שנא וקצותה את כפה ולא תחוס עיניך
NEG	מצוט לא תעסה	REM	165	לא תעמוד על דם רעך
NEG	מצוט לא תעסה	REM	166	שלא לעבוד ולזרוע בנחל איתן שנ אשר לא יעבד ולא יזרע
NEG	מצוט לא תעסה	REM	167	שלא להני מכשל שנ לא תשים דמי בביתך
NEG	מצוט לא תעסה	REM	168	שלא להכשיל תם בדרך שנאמר לפני עור לא תתן מכשול
NEG	מצוט לא תעסה	REM	169	שלא נוכל להתעלם מלעזור כאשר יראה בהמת חברו הטעונה נופלת שנאמר לא תראה חמור אחיך או שורו נופלים בדרך והתעלמת
NEG	מצוט לא תעסה	REM	170	וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו ותניא בתורת כהנים באונאת ממון הכתוב מדבר שם בארנו דיני אונאה ודין אונא ודין מוכר ואירע אונס במכר
NEG	מצוט לא תעסה	REM	171	ולא תונו איש את עמיתו תני בתורת כהנים באונאת דברים הכתוב מדבר
NEG	מצוט לא תעסה	REM	172	וגר לא תונו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	173	ולא תלחצנו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	174	שלא לעבוד בעבד עברי בפרך שנאמר ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך
NEG	מצוט לא תעסה	REM	175	שלא למכור עבד עברי בהכרזה שנאמר לא ימכרו ממכרת עבד
NEG	מצוט לא תעסה	REM	176	שלא יעבוד בעבד עברי עבודה של גנאי שנאמר לא תעבוד בו עבודת עבד
NEG	מצוט לא תעסה	REM	177	שלא נניח לעבד עברי הנמכר לגוי שירדנו בפרך שנאמר לא ירדנו בפרך לעיניך
NEG	מצוט לא תעסה	REM	178	שלא ישלח עבדו ריקם בצאתו שנ ולא תשלחנו ריקם
NEG	מצוט לא תעסה	REM	179	שלא ימכור אדם בתו לשפחה אחר שפחות שנא לעם נכרי לא ימשול למכרה בבגדו בה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	180	לא תסגיר עבר אל אדניו בעבד שברח מחוצה לארץ לארץ הכתוב מדבר
NEG	מצוט לא תעסה	REM	181	שלא לאחר פעולת שכיר שנאמר לא תלין פעולת שכיר
NEG	מצוט לא תעסה	REM	182	שלא יקח השכיר יותר מאכילתו שנאמר ואל כליך לא תתן
NEG	מצוט לא תעסה	REM	183	שלא יקצור הפועל בדבר שדרכו לקצור ולא לבצור בדבר שדרכו לבצור לצורך אכילתו שנאמר וקטפת מלילות בידך וחרמש לא תניף על קמת רעך
NEG	מצוט לא תעסה	REM	184	שלא לחסום בהמה בשעת מלאכה בדבר שאוכלת ממנו ונהנית שנא לא תחסום שור בדישו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	185	אם כסף תלוה את עמי את העני עמך לא תהיה לו כנושה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	186	כי תשה ברעך משאת מאומה לא תבא אל ביו לעבוט עבוטו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	187	שלא יאחר המשכון מבעליו העני בעת שהוא צריך לו שנא ואם איש עני הוא לא תשכב בעבוטו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	188	לא תחבול בגד אלמנה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	189	[קצ] לא יחבול רחים ורכב בפר המקבל מפרש שחייב על הרחים בפני עצמו ועל הרכב בפני עצמו לפיכך נמנין בב לאוין
NEG	מצוט לא תעסה	REM	190
NEG	מצוט לא תעסה	REM	191	שלא להלוות בריבות לישראל שנאמר את כספך לא תתן לו בנשך
NEG	מצוט לא תעסה	REM	192	שלא ללוות בריבית מישראל שנאמר לא תשיך לאחיך נשך כסף אזהרה ללוה שלא ינשך למלוה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	193	שלא להשית יד בין לוה למלוה בריבית לא להיות לא ערב ולא עד ולא לכתוב שטר ביניהם שנאמר לא תשימון עליו נשך במצות אלו ביאנו דיני הריבית
NEG	מצוט לא תעסה	REM	194	שלא למנות בדיינין איש שאין בקי בדינים שנאמר לא תכירו פנים במשפט
NEG	מצוט לא תעסה	REM	195	שלא לנטות אחרי רבים בדיני נפשות אם רבו המחייבין יותר על המזכין באיש אחד עד שיהיו שנים שנאמר לא תהיה אחרי רבים לרעות
NEG	מצוט לא תעסה	REM	196	אם ידבר מופלא שבדיינין בדיני נפשות אסור לנטות מדבריו שנאמר לא תענה על רב לנטות רב כתיב לפיכך מתחילין בדיני נפשות מן הקטנים שבסנהדרין
NEG	מצוט לא תעסה	REM	197	שלא ילין הצלוב על העץ שנא ולא תלין נבלתו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	198	מכשפה לא תחיה הוא הדין למכשף אלא שדבר הכתוב בהווה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	199	שלא להוסיף במלקות המחוייב שנאמר לא יוסיף פן יוסיף שם בארנו דין מכה חברו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	200	שלא להרוג הרוצח אפי חרב בידו ודם מטפטף והרוג מפרפר עד שיראו שני העדים גופו של דבר שנאמר ונקי וצדיק אל תהרוג מכאן למדו רבותינו שמחזירין לזכות ואין מחזירין לחובה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	201	שלא לענוש האנוסה שנא ולנערה לא תעשה דבר
NEG	מצוט לא תעסה	REM	202	שלא לחוס על הרוצח שנא ולא תחוס עיניך עליו ובערת דם הנקי
NEG	מצוט לא תעסה	REM	203	שלא לרחם על העני בדין שנאמר ודל לא תהדר בריבו ונא לא תשא פני דל
NEG	מצוט לא תעסה	REM	204	שלא לכבד פני גדול בדין שנא לא תהדר פני גדול
NEG	מצוט לא תעסה	REM	205	לא תעשו עול במשפט ונא לא תטה משפט
NEG	מצוט לא תעסה	REM	206	לא תטה משפט גר יתום
NEG	מצוט לא תעסה	REM	207	שלא ירא הדיין מאדם בדין שנאמר לא תגורו מפני איש
NEG	מצוט לא תעסה	REM	208	לא תקח שוחד שם בארנו עניין הדיינין שיכולין לגדור פרץ לפי שעה שלא כדין ודין הזמנת בית דין ונדוי והזמנה שלהם
NEG	מצוט לא תעסה	REM	209	שלא לקלל לא דיין ולא נשיא
NEG	מצוט לא תעסה	REM	210	או ראש או מלך שנאמר אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאור
NEG	מצוט לא תעסה	REM	211	שלא לקלל אחד מישראל שנא לא תקלל חרש
NEG	מצוט לא תעסה	REM	212	שלא לקלל את עצמו שנאמר שמר לך ושמור נפשך מאוד
NEG	מצוט לא תעסה	REM	213	לא יקום עד אחד באיש
NEG	מצוט לא תעסה	REM	214	שלא יעיד רשע שנא אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס שם בארנו כל הפסולים להעידג לבד פסול קרובים
NEG	מצוט לא תעסה	REM	215	שלא יעיר קרוב שנאמר לא יומתו אבות על בנים בעדות בנים הוא הדין לקרובים אחרי שם בארנו כל הפסולים להעיר מחמת קרובים
NEG	מצוט לא תעסה	REM	216	לא תענה ברעך עד שקר במעיד בבית דין הכתוב מדבר
NEG	מצוט לא תעסה	REM	217	שלא להמרות על פי בית דין הגדול שנאמר לא תסור מכל הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל שם בארנו דין זקן ממרא
NEG	מצוט לא תעסה	REM	218	שלא לקלל אביו ואמו שנאמר ומקלל אביו ואמו מות יומת
NEG	מצוט לא תעסה	REM	219	שלא להכות אביו ואמו שנאמר ומכה אביו ואמו מות יומת וכבר בארנו שזה הכלל כל שיש בו כרת או מיתה הרי זו מצות לא תעשה וחוץ מפסח ומילה ולפיכך נחשבין אלו שני לאוין במניין אעפ שאזהרה שלהם יצאת מכלל לאוין שנמנו כבר הואיל ואין באותן שני לאוין שנמנו כבר עונש כרת ומיתה עניין ה צל במברך את השם
NEG	מצוט לא תעסה	REM	220	לא תאכלו על הדם אזהרה לבן סורר ומורה שאכילתו מביאתו לידי מיתת בית דין ועוד אזהרות דרשי ממנו ושם ברנו הלכות בן סורר ומורה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	221	שלא למנות איש על ישראל מקהל עכם שנאמר לא תוכל לתת עליך איש נכרי
NEG	מצוט לא תעסה	REM	222	מלך לא ירבה לו נשים
NEG	מצוט לא תעסה	REM	223	ולא ירבה לו סוסים
NEG	מצוט לא תעסה	REM	224	וכסף וזהב לא ירבה מאד
NEG	מצוט לא תעסה	REM	225	שלא לקרא לשלום לעמון ומואב בתחילה בשעת המלחמה כשאר גוים שנ לא תדרוש שלומם וטובתם
NEG	מצוט לא תעסה	REM	226
NEG	מצוט לא תעסה	REM	227
NEG	מצוט לא תעסה	REM	228
NEG	מצוט לא תעסה	REM	229	שלא להשחית אלני מאכל במצור שנ לא תשחית את עצה שם בארנו איסור השחתה מכל דבר
NEG	מצוט לא תעסה	REM	230	שלא יתחייב חתן בדבר מצורכי רבי כל שנתו שנ לא יצא בצבא ולא יעבור עליו לכל דבר
NEG	מצוט לא תעסה	REM	231	שלא יראו ולא יפחדו אנשי הצבא מאויביה בשעת מלחמה שנ לא תערצו מפניהם
NEG	מצוט לא תעסה	REM	232	שלא למכור אשת יפת תואר שנ ומכור לא תמכרנה בכסף
NEG	מצוט לא תעסה	REM	233	שלא יכבוש אשת יפת תואר לשפחה שנ לא תתעמר בה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	234	שלא יטמא למת כהן הדיוט שנאמר לנפש לא יטמא בעמיו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	235	שלא יכנס כהן הדיוט באהל המת והתורת כהנים לימד אותה בגזירה שוה דלא יטמא האמור בכהן גדול שם בארנו שם הקרובים שמטמאים להם ודין קברי עכום אם מטמאין באהל ודן הגוסס ששנינו שאינו מטמא
NEG	מצוט לא תעסה	REM	236	שלא יטמא כהן גדול אף לקרובים שנאמר לאביו ולאמו לא יטמא
NEG	מצוט לא תעסה	REM	237	שלא יכנס עם המת באהל שנ על כל נפשות מת לא יבא
NEG	מצוט לא תעסה	REM	238	לא תשא את שם ה אלהיך לשוא
NEG	מצוט לא תעסה	REM	239	לא תשבעו בשמי לשקר זו שבועת ביטוי
NEG	מצוט לא תעסה	REM	240	שלא לכחש בממון חבירו שנאמר לא תכחשו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	241	שלא לישבע על כפירת ממון חבירו שנאמר לא תשקרו כלומר לא תשבעו לשקר בממון שיש לחברך בידך שם ביארנו דין שבועת הפיקדון ודין שבועת העדות וחילוקי שבועה באיזה עניין חלה ובאיזה עניין התרתה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	242	שלא לעבור על דברים שאדם אוסר עצמו בהם שנאמר לא יחל דברו שם בארנו מה בין נדרים לשבועת ביטוי ודין הנדר באיזה עניין יחול ובאיזה עניין התרתו ודין בן כמה שנים נדרו קיים ודין הפרת נדרים של אב ושל הבעל
NEG	מצוט לא תעסה	REM	243	שמנה לאוין יש בנזיר ואלו הןשלא ישתה הנזיר יין ושכר ולא שרייתו ולא חומץ שלהם
NEG	מצוט לא תעסה	REM	244	שלא יאכל גוף הפרי כגון ענבים לחים
NEG	מצוט לא תעסה	REM	245	שלא יאכל ענבים יבשים הנקראים צימוקים
NEG	מצוט לא תעסה	REM	246	שלא יאכל פסולת הפרי כגון החרצנים
NEG	מצוט לא תעסה	REM	247	שלא יאכל זגים והוא החיצון שנאמר מחרצנים ועד זג לא יאכל
NEG	מצוט לא תעסה	REM	248	שלא יכנס באהל המת שנאמר על כל נפשות מת לא יבא
NEG	מצוט לא תעסה	REM	249	שלא יטמא למתים שנא לאביו ולאמו לא יטמא
NEG	מצוט לא תעסה	REM	250	תער לא יעבור על ראשו באלו האלוין בארנו הלכות נדרי נזיר באיזה עניין יחול נזירות ודין טומאתו ותגלחתו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	251	שלא למכור שדה החרם שנאמר לא ימכר
NEG	מצוט לא תעסה	REM	252	שלא לפדות שדה החרם שנאמר לא יגאל
NEG	מצוט לא תעסה	REM	253	שלא יקדים תרומה לביכורים ולא מעשר ראשון לתרומה ולא מעשר שני לראשון שנאמר מליאתך ודמעך לא תאחר כלו לא תאחר דבר שראוי להקדימו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	254	שלא יאכל זר תרומה שנאמר וכל זר לא יאכל קודש
NEG	מצוט לא תעסה	REM	255	שלא יאכל אפי תושב כהן ושכיר תרומה שנאמר תושב כהן ושכיר לא יאכל בו שם בארנו מי ראוי מביתו של כהן לאכול תרומה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	256	שלא תאכל בת כהן הנשאת לזר חזה ושוק שנאמר ובת כהן כי תהיה לאיש זר היא בתרומת הקדשים לא תאכל ואפי בעלה מת בלא זרע שחוזרת לתרומת בית אביה שנאמר מלחם אביה תאכל ולא חזה ושוק
NEG	מצוט לא תעסה	REM	257	שלא יאכל כהן טמא תרומה שנאמר איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר
NEG	מצוט לא תעסה	REM	258	שלא יכל ערל תרומה והוא הדין לשאר קדשים רבותינו למדוה בפרק הערל בגזרה שוה דתושב ושכיר תושב ושכיר מפסח ושם בארנו מקצת חלוקים השנוים במסכת תרומה ובפרק הערל ושאר מקומות בתלמוד
NEG	מצוט לא תעסה	REM	259	שלא לאכול מעשר שני של דגן חוץ לירושלם שנאמר לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך
NEG	מצוט לא תעסה	REM	260	שלא לאכול מעשר שני של תירוש חוץ לירושלם שנ ותירושך
NEG	מצוט לא תעסה	REM	261	שלא לאכול מעשר שני של יצהר חוץ לירושלם שנ ויצהריך
NEG	מצוט לא תעסה	REM	262	שלא לאכול מעשר שני בטומאה ואפי בירושלם עד שיפדה שנא לא בערתי ממנו בטמא ואזהרתו מלא תוכל לאכול בשעריך בפ הערל
NEG	מצוט לא תעסה	REM	263	שלא לאכול מעשר שני באנינות שנ לא אכלתי באוני ממנו ואם לא ימצא לאו באזהרתו אלא יוצא מכלל עשה דושמחת כמו בביכורים נמנה שלא לאכול קדשים באנינות שנא ואכלתי חטאת היום היטב בעיני ה ואף אם ימצא לאו באזהרת מעשר הרי שניהן לאו אחד הם שלא יאכל קדשים באנינות ואין למנותם שניהם כי אם הכל בלאו אחד
NEG	מצוט לא תעסה	REM	264	שלא להוציא מעות מעשר שני בשאר דברים שאין בהם אכילה ושתייה וסיכה שנאמר לא נתתי ממנו למת כלומר לא הוצאתי ממנו בדבר שאינו מקיים חיות הגוף ואם בזה לא ימצא אזהרת לאו נמנה תחתיו שלא יאכל ערל במעשר ובפרק הערל למדוה בגזרה שוה נאמר ממנו בפסח ונאמר מנו במעשר מה ממנו דגבי פסח ערל אסור בו דגבי פסח ערל אסור בו אף ממנו דגבי מעשר ערל אסור בו ואם ימצא לאו בלא נתתי ממנו למת נאמר שעניין לאו אחד הם מעשר ותרומה כי שנים נקראין קודש ובשניהם ערל אסור
NEG	מצוט לא תעסה	REM	265	שלא יאכל כהן ביכורים קודם הנחה בעזרה שנאמר לא תוכל לאכול וגו ואמר מר ותרומת ידיך אלו הביכורים
NEG	מצוט לא תעסה	REM	266	שלא לעבוד אדמה בשביעית שנ שדך לא תזרע
NEG	מצוט לא תעסה	REM	267	שלא לעבוד אילן בשביעית שנ וכרמך לא תזמור במצות אלו בארנו איסור עבודת שביעית
NEG	מצוט לא תעסה	REM	268	שלא לקצור ספיחי שביעית כדרך שקוצרין בשאר השנים שנ את ספיח קצירך לא תקצור
NEG	מצוט לא תעסה	REM	269	שלא לאסוף פירות האילן בשביעית כדרך שאוספין בשאר השנים שנא ואת ענבי נזירך לא תבצור
NEG	מצוט לא תעסה	REM	270	שלא יתבע הלואה שעברה עליו שביעית שנ לא יגוש את רעהו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	271	שלא ימנע מלהלוות לעני מפני השמיטה שנ תשמר לך ושמור נפשך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמיטה והשמר הוא לאו בכל מקום דתניא אמר מר כל מקום שנ השמר פן ואל אינו אלא לא תעשה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	272	שלא לעבוד בשנת היובל עבודת קרקע שנאמר לא תזרעו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	273	שלא לקצור ספיחי יובל כשאר שנים שנאמר לא תקצרו את ספיחיה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	274	שלא לאסוף פירות יובל כאסיפת ישאר שאר שנים שנאמר ולא תבצרו את נזירה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	275	שלא למכור שדה בארץ ישראל לצמיתות שנ והארץ לא תמכר לצמיתות
NEG	מצוט לא תעסה	REM	276	שלא יקח כל שבט לוי חלק ונחלה בארץ שנאמר ונחלה לא יהיה זו נחלת שאר שבטים בקרב אחיו זו נחלת חמשת אחיו מאמו בריתא זו שויה בספרי
NEG	מצוט לא תעסה	REM	277	הלא יקח כל שבט לוי חלק בביזה בשעת כיבוש הארץ שנ לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל פ חלק בביזה ונחלה בארץ
NEG	מצוט לא תעסה	REM	278	שלא לשנות מגרש ערי הלוים ושדותיהן שנאמר ושדה מגרש עריהם לא ימכר ומפרש בסוף מס ערכין שלא ימכר הוא לא ישתנה ולא קאמר ומכירה ממש שהרי כתוב גאולת עולם תהיה ללוי מכלל שנמכר
NEG	מצוט לא תעסה	REM	279	שלא לזרוע כלאי זרעים שנאמר שדך לא תזרע כלאים שם בארנו דין כלאים זרעים שלא לזרוע כלאים בכרם שנאמר לא תזרע כרמך כלאים שם בארנו דיני כלאי הכרם שלא להרביע בהמה מין בשאינו מינו שנאמר בהמתך לא תרביע כלאים שלא לעשות מלאכה בשני מיני בהמה כאחד שנאמר לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדיו ונא ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך שם בארנו הלכות כלאי בגדים שלא יקצור אדם כל שדהו שנאמר לא תכלה פאת שדך בקצרך שלא לנקוט השבלים אחת או שתים הנופלות בשעת קצירם שנא ולקט קצירך לא תלקט שלא ללקט פרט הכרם שנא ופרט כרמך לא תלקט זה הנושר בשעת בצירה גרגיר אחד או שנים שלא לבצור עוללות הכרם שנא וכרמך לא תעולל שלא ליקח עומר השכחה שנא לא תשוב לקחתו ושכחה ופאה נוהגים באילן שנא כי תחבוט זיתך לא תפאר אחריך ותניא בספרי ובפרק הזרוע מביאה לא תטול תפארתו ממנה זו פאה אחריך זו שכחה עניין לאו אחד הוא שלא יקח שכחה וכן פאת האילן עם לאו פאת השדה הכל אחד שלא יעלים עיניו מן הצדקה שנא לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון
NEG	מצוט לא תעסה	REM	280
NEG	מצוט לא תעסה	REM	281
NEG	מצוט לא תעסה	REM	282
NEG	מצוט לא תעסה	REM	283
NEG	מצוט לא תעסה	REM	284
NEG	מצוט לא תעסה	REM	285
NEG	מצוט לא תעסה	REM	286
NEG	מצוט לא תעסה	REM	287
NEG	מצוט לא תעסה	REM	288
NEG	מצוט לא תעסה	REM	289
NEG	מצוט לא תעסה	REM	290	אלו הן מצות לא תעשה התלויין במקדששלא לבנות אבני מזבח גזית שנא לא תבנה אתהן גזית
NEG	מצוט לא תעסה	REM	291	שלא לפסוע על המזבח שנאמר לא תעלה במעלות על מזבחי
NEG	מצוט לא תעסה	REM	292	שלא יסוך אדם זר בשמן המשחה שעשה משה שנאמר על בשר אדם לא ייסך
NEG	מצוט לא תעסה	REM	293	שלא לעשותם במתכונתם שמן המשחה שנאמר וכמתכונתו לא תעשו כמוהו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	294	שלא לעשות כמתכונת הקטורת שנאמר וכמתכונתו לא תעשו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	295	שלא להקריב על מזבח הזהב שבהיכל כי אם הקטרת שבכל יום בלבד שנ לא תעלו עליו קטרת זרה ועולה ומנחה וגו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	296	שלא להוציא בדי הארון כשנושאין אותו בכתף שנ לא יסורו ממנו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	297	שלא יתעסקו הכהנים בעבודת לוים ולאלוים בעבודת כהנים שנאמ אך אל כלי הקדש ואל המזבח לא יקרבו ולא ימותו גם הם גם אתם לא יקרבו פירוש לעבודה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	298	שלא יקרע פי המעיל של כהן גדול שנא לא יקרע
NEG	מצוט לא תעסה	REM	299	שלא יפרק אדם את החשן מעל האפוד בשעת עבודה שנא לא יזח החשן מעל האפוד
NEG	מצוט לא תעסה	REM	300	שלא יכנס במקדש ולא יורה בתורה שתויי יין שנא ויין ושכר אל תשת וגו להורות את בני ישראל
NEG	מצוט לא תעסה	REM	301	שלא יגדל כהן גדול פרע לעולם שהרי תמיד הוא במקדש שנא את ראשו לא יפרע
NEG	מצוט לא תעסה	REM	302	שלא יקרע את בגדיו שנא ובגדו לא יפרוס וכן כהנים הדיוטים ביום שמתחנכין לעבודה שנאמר ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם אל תפרומו ולא תמותו ופרועי ראש ופרומי בגדים ששמשו במיתה כדתניא בפ הנשרפין
NEG	מצוט לא תעסה	REM	303	שלא יכנס כהן גדול אל ההיכל בכל עת שנא ואל יבא בכל עת אל הקדש
NEG	מצוט לא תעסה	REM	304	שלא יכנסו המצורע במחנה ישראל היא ירושלים וזבים וזבות ובעלי קרי בהר הבית וטמא מת לא יכנס בעזרה שנא ולא יטמאו את מחניהם תן מחנה לזה ומחנה לזה דברי ר יהודה ורבי שמעון חולק עליו במצורע
NEG	מצוט לא תעסה	REM	305	שלא יעבוד כהן טמא שנא וינזרו מקדשי וגו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	306	שלא יעבוד כהן טבול יום עד שיעריב שמשו שנא קדושים יהיו לאלהיהם ולא יחללו וגו ומעמידו בפ הנשרפין בטבול יום
NEG	מצוט לא תעסה	REM	307	שלא יכנס בעל מום אפי בלא עבודה אל הפרוכת ואל המזבח שנא אך על הפרוכת לא יבא ואל המזבח לא יגש כי מום בו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	308	שלא יעבוד כהן בעל מום אפי מום עובר שנא כל אשר כל אשר בו מום לא יקרב
NEG	מצוט לא תעסה	REM	309	שלא יעבוד זר במקדש שנא וזר לא יקרב אליכם
NEG	מצוט לא תעסה	REM	310	[שיא] [שיב] [שיג] ארבעה לאוין יש בבעלי מומין למזבח שהרי ג פעמים לא תקריבו בפרשת אמור להזהיר על הקדישן ושחיטתן וזריקת דמן כשהוא אומ ואשה לא תתנו מהם להזהיר על הקטרתן ואפי בעל מום עובר בכלל שנא אשר בו מום לא יקריב כך שנינו בתכ
NEG	מצוט לא תעסה	REM	311
NEG	מצוט לא תעסה	REM	312
NEG	מצוט לא תעסה	REM	313
NEG	מצוט לא תעסה	REM	314	שלא להקריב בעל מום מיד הגוים שנא בפרשת בעלי מומים ומיד בן נכר לא תקריבו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	315	שלא ליתן מום בקדשים שנא כל מום לא יהיה בו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	316	שלא להקריב אתנן זונה שנא לא תביא אתנן זונה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	317	שלא להקריב מחיר כלב שנא ומחיר כלב
NEG	מצוט לא תעסה	REM	318	שלא להקטיר שאור שנא כל שאור לא תקטירו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	319	שלא להקטיר דבש שנא וכל דבש לא תקטירו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	320	שלא להקריב קרבן בלא מלח שנאמר לא תשבית מלח ברית אלהיך
NEG	מצוט לא תעסה	REM	321	שלא לאכול בשר העולה שנא לא תוכל לאכול וגו ונדריך אשר תדור וגו כלומר לא תוכל לאכול נדריך וזו היא אזהרה של כל מועל שלא יהנה מן הקדשים האסור ליהנות מהן ואם נהנה מעל
NEG	מצוט לא תעסה	REM	322	שלא תאכל מנחת כהן שנא כל מנחה כהן כליל תהיה לא תאכל
NEG	מצוט לא תעסה	REM	323	שלא לאכול בשר חטאת הנעשת בפני שנא וכל חטאת אשר יובא מדמה אל אהל מועד וגו לא תאכל
NEG	מצוט לא תעסה	REM	324	שלא לאכול בשר קדשים קודם זריקת דמים שנא לא תוכל לאכול וגומ ונדבותיך כלומר לא תוכל לאכול נדבותיך קודם זריקת הדם
NEG	מצוט לא תעסה	REM	325	שלא יאכלו הכהנים בשר קדשי קדשים חוץ לעזרה שנא לא תוכל לאכול בשעריך וגו קרך וצאנך ותניא בפ אלו הן הצלוקין שלא בא הכתוב אלא לאסור בשר חטאות ואשמות חוץ לעזרה לפי שכל דבר שיאכל חוץ למקום אכילתו לא תוכל לאכול בשעריך אקרא בו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	326	שלא יאכל זר בשר קדשי קדשים שנאמר וכל זר לא יאכל כי קדש הם
NEG	מצוט לא תעסה	REM	327	שלא יבדיל בחטאת העוף שנא ומלק את ראשו ממול ערפו ולא יבדיל
NEG	מצוט לא תעסה	REM	328	שלא ליתן שמן במנחת חוטא שנ לא יצוק עליה שמן
NEG	מצוט לא תעסה	REM	329	שלא ליתן לבונה במנחת חוטא שנאמר ולא יתן עליה לבונה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	330	שלא לעשות שיורי מנחת חמץ שנא לא תאפה חמץ
NEG	מצוט לא תעסה	REM	331	שלא לאחר הנדרים והנדבות שנדר ושנדב שנא כי תדור נדר לה אלהיך לא תאחר לשלמו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	332	שלא להעלות קדשים בחוץ שנא השמר לך פן תעלה עולותיך בכל מקום אשר תראה כי אם במקום אשר יבחר שם תעלה עולתיך ושם תעשה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	333	שלא לשחוט קדשים בחוץ שנאמר אשר ישחט מחוץ למחנה ואל פתח אוהל מועד לא הביאו וגו ונכרתה עונש שמענו אזהרה מניין אמר קרא ושם תעשה הוקשה עשייה להעלאה עוד למדוה בזבחים בגזירה שוה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	334	שלא לכתוב אש המזבח שנאמר אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	335	שלא להותיר מבשר התודה עד הבקר שנא לא יניח ממנו עד בקר והה לשאר קדשים שאין מניחין אותן אחר זמן אכילתן
NEG	מצוט לא תעסה	REM	336	שלא לאכול נותר שנא ושרפת את הנותר באש לא יאכל כי קדש הם
NEG	מצוט לא תעסה	REM	337	שלא לאכול פיגול למדוה בגזירה שוה עון עון מנותר שם בארנו עניין פיגול בקרבנות ובמנחות ודין מחשבת שלא לשמן
NEG	מצוט לא תעסה	REM	338	שלא לאכול בשר קדש שנטמא שנאמר והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל
NEG	מצוט לא תעסה	REM	339	שלא יאכל טמא את הקדשים שנאמר בכל קדש לא תגע אזהרה לאוכל עוד למדו אזהרה בזבחים ובמכות בגזירה שוה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	340	שלא לעבוד בקדשים שנא לא תעבוד בבכור שורך
NEG	מצוט לא תעסה	REM	341	שלא לגזוז את הקדשים שנא ולא תגוז בכור צאנך
NEG	מצוט לא תעסה	REM	342	שלא לאכול בשר תמים חוץ לירושלים שנא לא תוכל לאכול בשעריך ובכורות בקרך וצאנך
NEG	מצוט לא תעסה	REM	343	שלא לפדות בכור בהמה טהורה שנאמר אך בכור שור או בכור כשב או בכור עז לא תפדה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	344	שלא לגאול מעשר בהמה שנא לא יגאל
NEG	מצוט לא תעסה	REM	345	שלא להמיר שנאמ לא יחליפנו ולא ימיר שם בארנו דין תמורה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	346	שלא לשנות הקדשים מקדושה לקדושה שנא בבכור לא יקדיש איש אותו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	347	שלא ישחט הפסח ועדיין חמץ קיים שנא לא תשחט על חמץ דם זבחי
NEG	מצוט לא תעסה	REM	348	שלא ילין אמורי הפסח למזבח מלהעלות עד הבקר שנא לא ילין חלב חגי עד בקר
NEG	מצוט לא תעסה	REM	349	שלא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר תניא בפסחים לימד על חגיגת ארבעה עשר שלא להותיר עד יום השלישי וזה שנ לבקר לבקרו של יום שני של פסח שהוא שלישי לשחיטתו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	350	שלא לאכול מבשר הפסח נא שנאמר לא תאכל ממנו נא
NEG	מצוט לא תעסה	REM	351	שלא לאכול מבשר הפסח מבושל שנאמר ובשל מבשל
NEG	מצוט לא תעסה	REM	352	שלא להוציא בשר הפסח מן החבור שנ לא תוציא מן הבית
NEG	מצוט לא תעסה	REM	353	שלא יאכל משומד מן הפסח שנ כל בן נכר לא יאכל בו שנתנכרו מעשיו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	354	שלא להאכיל בשר פסח לגר תושב שנאמר תושב ושכיר לא יאכל בו ותניא במכילתין תושב זה הגר
NEG	מצוט לא תעסה	REM	355	שלא יאכל ערל בפסח שנ וכל ערל לא יאכל בו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	356	שלא לשבור עצם בפסח ראשון שנא ועצם לא תשברו בו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	357	שלא לשבור עצם בפסח שני שנא ועצם לא ישברו בו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	358	שלא להותיר מבשר הפסח שנא לא תותירו ממנו עד בקר
NEG	מצוט לא תעסה	REM	359	שלא להותיר מבשר פסח שני שנא לא ישאירו ממנו עד בקר
NEG	מצוט לא תעסה	REM	360	שלא לעלות לחג בלא קרבן שנ אמר לא יראו פני ריקם
NEG	מצוט לא תעסה	REM	361	שלא לעזוב הלוים אלא נותנין להם מתנותיהם ומשמחין אותם בכל רגל ורגל שנאמ השמר לך פן תעזוב הלוי
NEG	מצוט לא תעסה	REM	362	שלא יגלח שער הנתק שנאמ ואת הנתק לא יגלח
NEG	מצוט לא תעסה	REM	363	שלא לתלוש סימני צרעת שנאמר השמר בנגע
NEG	מצוט לא תעסה	REM	364	שלא להוסיף על המצוה שבתורה לא בתורה שבכתב ולא בתורה בעל פה שהיא פירוש והוא שיאמר שהיא תוספת מן התורה כגון שיאמר על ארבעה בתים של תפילין שיש לעשות מן התורה חמשה וכן כל כיוצא בזה שנאמר את כל הדברים אשר אנכי מצוה אתכם אותו תשמרו לעשות לא תוסיפו עליו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	365	שלא לגרוע מכל המצות האמורות בתורה כגון ארבע בתים של תפילין לעשות שלש וכן כל כיוצא בזה שנאמר לא תגרעו ממנונשלמו רמזי המצות לת מניינם כמניין ימות החמה

Key	Sefer	Perek	Line	SMAG Halacha
Sefer Mitzvos Gadol
NEG	מצוט לא תעסה	REM	113	שלא ישא עמוני בת ישראל שנ לא יבא עמוני
NEG	מצוט לא תעסה	REM	114	שלא ישא מואבי בת ישראל שנ ומואבי
NEG	מצוט לא תעסה	REM	115	שלא להרחיק זרע עשו מן הקהל אלא עד ג דורות שנא לא תתעב אדומי
NEG	מצוט לא תעסה	REM	116
NEG	מצוט לא תעסה	REM	117	שלא ישא ממזר בת ישראל שנ לא יבאמ מזר בקהל ה בארנו שם באיזה דבר יחשב ממזר
NEG	מצוט לא תעסה	REM	118	מי שנפצעו בצים שלו לא ישא בת ישראל שנאמר לא יבא פצוע דכא בקהל ה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	119	מי שנכרת הגיד שלו עד שלא נשתייר מן העטרה כלום לא ישא ישראלית שנא וכרות שפכה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	120	שלא יסרס אדם זכר מאחד מכל המינים לא אדם ולא בהמה ולא עוף שנ ובארצכם לא תעשו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	121	שלא ישא כהן זונה שנ אשה זונה לא יקחו בארנו שם מה היא זונה ודין אשת כהן שנאנסה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	122	שלא ישא כהן חללה שנאמר וחללה לא יקחו ושם ביארנו דין חללה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	123	שלא ישא כהן גרושה שנ ואשה גרושה מאשה לא יקחו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	124	שלא ישא כהן גדול אלמנה שנ אלמנה וגרושה וחללה זונה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	125	שלא יבעול כהן אלמנה אפי בלא קידושין מפני שמחללה שנאמר לא יחלל זרעו בעמיו הרי הוא מוזהר שלא לחלל זרעו עניין הכתוב שלא יחלל כשרים לא את האשה ולא את זרעו בארנו שם כי העראה כגמר ביאה בכל העריות חוץ משפחה חרופה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	126	שלא לקרב לעריות בדברים המביאין לידי גילוי ערוה כגון חיבוק ונישוק שנ אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה בקריבה המביא לידי גילוי ערוה הכתוב מדבר בארנו שם דין ייחוד ודין נשים מסוללות ודין השחתת זרע והיאך יתנהג אדם עם אשתו במטה ודין מגרש אשתו היאך יתנהג עמה ודין במי ראוי לידבק
NEG	מצוט לא תעסה	REM	127	אלו הם לאוין של איסורי מאכלותשלא לאכול בהמה טמאה שנ את זה לא תאכלו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	128	שלא לאכול עוף טמא שנ את אל תשקצו מן העוף לא יאכלו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	129	של לאכול דג טמא שנ מבשרם לא תאכלו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	130	שלא לאכול חגב טמא שנ כל שרץ העוף טמא הוא לא יאכל
NEG	מצוט לא תעסה	REM	131	שלא לאכול שרץ הארץ שנ כל השרץ השורץ
NEG	מצוט לא תעסה	REM	132	שלא לאכול שרץ המים שנ וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת לא תאכלו בארנו שם דין תולעים הנמצאים בפירות או בבשר או בכלי ודין שרביטי פולין שיש בו תולעת או ביצה אסורה שנתבשלה עם אחרות ודין סימני בצים וסימני עוברי דגים ודין ביצת נבלה וטריפ וחלבון וחלב בהמה טמאה וחלב האדם ועד כמה תינוק יונק ודין דבש דבורי ובכלל זה בהמה טמאה השסועה אפילו נולדה מבהמה טהורה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	133	שלא לאכול מבהמה שמתה מאליה שנ לא תאכלו כל נבלה ובכלל לאו זה בהמה שנולדה עד ליל שמיני
NEG	מצוט לא תעסה	REM	134	שלא לאכול טרפה שנ ובשר בשדה טרפה לא תאכלו בארנו שם עקרי הטרפה האמורה בתורה שטרפה ארי או דוב ונוטה למות וכשם שבנבילה אין חילוק באיזה עניין שנתנבלה כך אין חילוק בטרפה באיזה עניין שנטרפה ונוטה למות כגון על ידי נבילה וטרפות הריאה ושאר טרפות שבארנו שם בספר מצות עשה אצל הלכות שחיטה ועוד בארנו שם עם לאו זה דין שוחט בהמה מסוכנת ודין קיבות נבלות וטרפות
NEG	מצוט לא תעסה	REM	135	שור הנסקל לא יאכל את בשרו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	136	שלא לאכול אבר מן החי שנאמ לא תאכל הנפש עם הבשר שם ברנו דין עובר הנמצא בבהמה לעניין חלבו וגידו ודמו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	137	וכל דם לא תאכלו שם בארנו איור דם וכל ענייני מליחה ודין סכין הבלוע מאיסור
NEG	מצוט לא תעסה	REM	138	כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו שם בארנו כל דין חלב ומין במינו וטעם כעיקר
NEG	מצוט לא תעסה	REM	139	לא יאכלו בני ישראל גיד הנשה שם בארנו דין גיד הנשה וניקורו ומהו קרוי בריה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	140	[קמא] לא תבשל גדי בחלב אמו שלשה פעמים ותנ רבי ישמעאל אחד לאיסור אכילה ואחד לאיסור הנאה ואחד לאיסור בישול ובכל מקום איסור האה ואיסור אכילה לאו אחד הם ולא נמנ בחשבון כי אם שני לאוין ובארנו שם כל עניני בשר בחלב ודין חתיכה עצה נעשית נבלה ודין כחל ודין כף חולבת בתבשיל בשר או להיפך ודין דברים האסורים שנתערבו ודין כל דבר שאיסורו מן התורה אסור לעשות בו סחורה ודין גבינות שנעשו מבהמה טרפה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	141
NEG	מצוט לא תעסה	REM	142	שלא לאכול פת מתבואה חדשה קודם הפסח שנ ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	143	שלא לאכול קלי מן החדש שנ וקלי
NEG	מצוט לא תעסה	REM	144	שלא לאכול כרמל מתבואה חדשה שנ וכרמל
NEG	מצוט לא תעסה	REM	145	שלא לאכול כלאי הכרם שנא פן תקדש המלאה ותניא נאמר כאן קדש ונאמר להלן כל זר לא יאכל קדש מה להלן איסור אכילה והנאה אף כאן איסור אכילה והנאה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	146	שלא לאכול ערלה שנאמר ערלים לא יאכל שם בארנו דין ערלה בארץ ובחוצה לארץ ודין פדיון נטע רבעי
NEG	מצוט לא תעסה	REM	147	שלא לאכול טבל והטבל הוא דבר שחייב בתרומות ומעשרות ולא הוציא ממנו תרומה שנ ולא יחללו את קדשי בני ישראל אשר ירימו לה בעתידים ליתרם הכתוב עדבר וענין הכתוב לא ינהגו בו מנהג חולין בשלא הורמו קדשים העתידים ליתרם מהם
NEG	מצוט לא תעסה	REM	148	שלא לאכול תקרובת עז ולא לשתות יין נסיכם שנא השמר לך פן תכרות ברית ליושב הארץ וזבחו לאלהים וקרא לך ואכלת מזבחו בכלל לאו זה יין שנתנסך לעז שהוא עיקר שמחתם בזבח וכאן ראוי להעתיק הלכות יין נסך וכללתי במצוה זו הלכות גיעולי גוי ובישוליהן ודין קטן אוכל נבילות ושלא לשתות בכלים מאוסים
NEG	מצוט לא תעסה	REM	149	ושור או שה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד
NEG	מצוט לא תעסה	REM	150	לא תקח האם על בנים
NEG	מצוט לא תעסה	REM	151	אלו הן לאוין של סדר נזיקיןלא תעשו עול במשפט במדה ובמשקל ובמשורה במשפט המדות רוצה לומר
NEG	מצוט לא תעסה	REM	152	שלא ישהא אדם בביתו מדה חסרה או משקל חסר שנא לא יהיה בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה לא יהיה בביתך איפה ואיפה וגו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	153	שלא להשיג גבול רעך שנ לא תשיג גבול רעך
NEG	מצוט לא תעסה	REM	154	שלא לגנוב נפש מישראל שנאמר לא תגנוב
NEG	מצוט לא תעסה	REM	155	שלא לגנוב ממון שנא לא תגנובו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	156	מי שבא לידו ממון הבעלים ברצונם שלא לעכבו שנאמר לא תעשוק את רעך
NEG	מצוט לא תעסה	REM	157	ולא תגזול ולפי שאמר רבא בפרק המקבל שעשק וגזל הכל אחד נמנה דגרסינן בפרק חלק אמר רבא כל המחזיק במחלוקת עובר בלאו שנא לא יהיה כקרח וכעדתו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	158	לא תחמוד
NEG	מצוט לא תעסה	REM	159	כתוב בהשבת אבידה לא תוכל להתעלם
NEG	מצוט לא תעסה	REM	160	לא תרצח שם בארנו דין הבא במחתרת
NEG	מצוט לא תעסה	REM	161	לא תקחו כפר לנפש רוצח
NEG	מצוט לא תעסה	REM	162	שלא ליקח כופר להציל מגלות שנא לא תקחו כופר לנפש רוצח לנוס אל עיר מקלטו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	163	רוצח שהרג בזדון אין ממיתין אותן עד שידונו אותו בית דין שנ ולא ימות הרוצח עד עמדו לפני העדה למשפט
NEG	מצוט לא תעסה	REM	164	שלא לחוס על הרודף שנא וקצותה את כפה ולא תחוס עיניך
NEG	מצוט לא תעסה	REM	165	לא תעמוד על דם רעך
NEG	מצוט לא תעסה	REM	166	שלא לעבוד ולזרוע בנחל איתן שנ אשר לא יעבד ולא יזרע
NEG	מצוט לא תעסה	REM	167	שלא להני מכשל שנ לא תשים דמי בביתך
NEG	מצוט לא תעסה	REM	168	שלא להכשיל תם בדרך שנאמר לפני עור לא תתן מכשול
NEG	מצוט לא תעסה	REM	169	שלא נוכל להתעלם מלעזור כאשר יראה בהמת חברו הטעונה נופלת שנאמר לא תראה חמור אחיך או שורו נופלים בדרך והתעלמת
NEG	מצוט לא תעסה	REM	170	וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו ותניא בתורת כהנים באונאת ממון הכתוב מדבר שם בארנו דיני אונאה ודין אונא ודין מוכר ואירע אונס במכר
NEG	מצוט לא תעסה	REM	171	ולא תונו איש את עמיתו תני בתורת כהנים באונאת דברים הכתוב מדבר
NEG	מצוט לא תעסה	REM	172	וגר לא תונו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	173	ולא תלחצנו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	174	שלא לעבוד בעבד עברי בפרך שנאמר ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך
NEG	מצוט לא תעסה	REM	175	שלא למכור עבד עברי בהכרזה שנאמר לא ימכרו ממכרת עבד
NEG	מצוט לא תעסה	REM	176	שלא יעבוד בעבד עברי עבודה של גנאי שנאמר לא תעבוד בו עבודת עבד
NEG	מצוט לא תעסה	REM	177	שלא נניח לעבד עברי הנמכר לגוי שירדנו בפרך שנאמר לא ירדנו בפרך לעיניך
NEG	מצוט לא תעסה	REM	178	שלא ישלח עבדו ריקם בצאתו שנ ולא תשלחנו ריקם
NEG	מצוט לא תעסה	REM	179	שלא ימכור אדם בתו לשפחה אחר שפחות שנא לעם נכרי לא ימשול למכרה בבגדו בה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	180	לא תסגיר עבר אל אדניו בעבד שברח מחוצה לארץ לארץ הכתוב מדבר
NEG	מצוט לא תעסה	REM	181	שלא לאחר פעולת שכיר שנאמר לא תלין פעולת שכיר
NEG	מצוט לא תעסה	REM	182	שלא יקח השכיר יותר מאכילתו שנאמר ואל כליך לא תתן
NEG	מצוט לא תעסה	REM	183	שלא יקצור הפועל בדבר שדרכו לקצור ולא לבצור בדבר שדרכו לבצור לצורך אכילתו שנאמר וקטפת מלילות בידך וחרמש לא תניף על קמת רעך
NEG	מצוט לא תעסה	REM	184	שלא לחסום בהמה בשעת מלאכה בדבר שאוכלת ממנו ונהנית שנא לא תחסום שור בדישו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	185	אם כסף תלוה את עמי את העני עמך לא תהיה לו כנושה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	186	כי תשה ברעך משאת מאומה לא תבא אל ביו לעבוט עבוטו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	187	שלא יאחר המשכון מבעליו העני בעת שהוא צריך לו שנא ואם איש עני הוא לא תשכב בעבוטו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	188	לא תחבול בגד אלמנה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	189	[קצ] לא יחבול רחים ורכב בפר המקבל מפרש שחייב על הרחים בפני עצמו ועל הרכב בפני עצמו לפיכך נמנין בב לאוין
NEG	מצוט לא תעסה	REM	190
NEG	מצוט לא תעסה	REM	191	שלא להלוות בריבות לישראל שנאמר את כספך לא תתן לו בנשך
NEG	מצוט לא תעסה	REM	192	שלא ללוות בריבית מישראל שנאמר לא תשיך לאחיך נשך כסף אזהרה ללוה שלא ינשך למלוה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	193	שלא להשית יד בין לוה למלוה בריבית לא להיות לא ערב ולא עד ולא לכתוב שטר ביניהם שנאמר לא תשימון עליו נשך במצות אלו ביאנו דיני הריבית
NEG	מצוט לא תעסה	REM	194	שלא למנות בדיינין איש שאין בקי בדינים שנאמר לא תכירו פנים במשפט
NEG	מצוט לא תעסה	REM	195	שלא לנטות אחרי רבים בדיני נפשות אם רבו המחייבין יותר על המזכין באיש אחד עד שיהיו שנים שנאמר לא תהיה אחרי רבים לרעות
NEG	מצוט לא תעסה	REM	196	אם ידבר מופלא שבדיינין בדיני נפשות אסור לנטות מדבריו שנאמר לא תענה על רב לנטות רב כתיב לפיכך מתחילין בדיני נפשות מן הקטנים שבסנהדרין
NEG	מצוט לא תעסה	REM	197	שלא ילין הצלוב על העץ שנא ולא תלין נבלתו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	198	מכשפה לא תחיה הוא הדין למכשף אלא שדבר הכתוב בהווה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	199	שלא להוסיף במלקות המחוייב שנאמר לא יוסיף פן יוסיף שם בארנו דין מכה חברו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	200	שלא להרוג הרוצח אפי חרב בידו ודם מטפטף והרוג מפרפר עד שיראו שני העדים גופו של דבר שנאמר ונקי וצדיק אל תהרוג מכאן למדו רבותינו שמחזירין לזכות ואין מחזירין לחובה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	201	שלא לענוש האנוסה שנא ולנערה לא תעשה דבר
NEG	מצוט לא תעסה	REM	202	שלא לחוס על הרוצח שנא ולא תחוס עיניך עליו ובערת דם הנקי
NEG	מצוט לא תעסה	REM	203	שלא לרחם על העני בדין שנאמר ודל לא תהדר בריבו ונא לא תשא פני דל
NEG	מצוט לא תעסה	REM	204	שלא לכבד פני גדול בדין שנא לא תהדר פני גדול
NEG	מצוט לא תעסה	REM	205	לא תעשו עול במשפט ונא לא תטה משפט
NEG	מצוט לא תעסה	REM	206	לא תטה משפט גר יתום
NEG	מצוט לא תעסה	REM	207	שלא ירא הדיין מאדם בדין שנאמר לא תגורו מפני איש
NEG	מצוט לא תעסה	REM	208	לא תקח שוחד שם בארנו עניין הדיינין שיכולין לגדור פרץ לפי שעה שלא כדין ודין הזמנת בית דין ונדוי והזמנה שלהם
NEG	מצוט לא תעסה	REM	209	שלא לקלל לא דיין ולא נשיא
NEG	מצוט לא תעסה	REM	210	או ראש או מלך שנאמר אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאור
NEG	מצוט לא תעסה	REM	211	שלא לקלל אחד מישראל שנא לא תקלל חרש
NEG	מצוט לא תעסה	REM	212	שלא לקלל את עצמו שנאמר שמר לך ושמור נפשך מאוד
NEG	מצוט לא תעסה	REM	213	לא יקום עד אחד באיש
NEG	מצוט לא תעסה	REM	214	שלא יעיד רשע שנא אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס שם בארנו כל הפסולים להעידג לבד פסול קרובים
NEG	מצוט לא תעסה	REM	215	שלא יעיר קרוב שנאמר לא יומתו אבות על בנים בעדות בנים הוא הדין לקרובים אחרי שם בארנו כל הפסולים להעיר מחמת קרובים
NEG	מצוט לא תעסה	REM	216	לא תענה ברעך עד שקר במעיד בבית דין הכתוב מדבר
NEG	מצוט לא תעסה	REM	217	שלא להמרות על פי בית דין הגדול שנאמר לא תסור מכל הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל שם בארנו דין זקן ממרא
NEG	מצוט לא תעסה	REM	218	שלא לקלל אביו ואמו שנאמר ומקלל אביו ואמו מות יומת
NEG	מצוט לא תעסה	REM	219	שלא להכות אביו ואמו שנאמר ומכה אביו ואמו מות יומת וכבר בארנו שזה הכלל כל שיש בו כרת או מיתה הרי זו מצות לא תעשה וחוץ מפסח ומילה ולפיכך נחשבין אלו שני לאוין במניין אעפ שאזהרה שלהם יצאת מכלל לאוין שנמנו כבר הואיל ואין באותן שני לאוין שנמנו כבר עונש כרת ומיתה עניין ה צל במברך את השם
NEG	מצוט לא תעסה	REM	220	לא תאכלו על הדם אזהרה לבן סורר ומורה שאכילתו מביאתו לידי מיתת בית דין ועוד אזהרות דרשי ממנו ושם ברנו הלכות בן סורר ומורה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	221	שלא למנות איש על ישראל מקהל עכם שנאמר לא תוכל לתת עליך איש נכרי
NEG	מצוט לא תעסה	REM	222	מלך לא ירבה לו נשים
NEG	מצוט לא תעסה	REM	223	ולא ירבה לו סוסים
NEG	מצוט לא תעסה	REM	224	וכסף וזהב לא ירבה מאד
NEG	מצוט לא תעסה	REM	225	שלא לקרא לשלום לעמון ומואב בתחילה בשעת המלחמה כשאר גוים שנ לא תדרוש שלומם וטובתם
NEG	מצוט לא תעסה	REM	226
NEG	מצוט לא תעסה	REM	227
NEG	מצוט לא תעסה	REM	228
NEG	מצוט לא תעסה	REM	229	שלא להשחית אלני מאכל במצור שנ לא תשחית את עצה שם בארנו איסור השחתה מכל דבר
NEG	מצוט לא תעסה	REM	230	שלא יתחייב חתן בדבר מצורכי רבי כל שנתו שנ לא יצא בצבא ולא יעבור עליו לכל דבר
NEG	מצוט לא תעסה	REM	231	שלא יראו ולא יפחדו אנשי הצבא מאויביה בשעת מלחמה שנ לא תערצו מפניהם
NEG	מצוט לא תעסה	REM	232	שלא למכור אשת יפת תואר שנ ומכור לא תמכרנה בכסף
NEG	מצוט לא תעסה	REM	233	שלא יכבוש אשת יפת תואר לשפחה שנ לא תתעמר בה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	234	שלא יטמא למת כהן הדיוט שנאמר לנפש לא יטמא בעמיו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	235	שלא יכנס כהן הדיוט באהל המת והתורת כהנים לימד אותה בגזירה שוה דלא יטמא האמור בכהן גדול שם בארנו שם הקרובים שמטמאים להם ודין קברי עכום אם מטמאין באהל ודן הגוסס ששנינו שאינו מטמא
NEG	מצוט לא תעסה	REM	236	שלא יטמא כהן גדול אף לקרובים שנאמר לאביו ולאמו לא יטמא
NEG	מצוט לא תעסה	REM	237	שלא יכנס עם המת באהל שנ על כל נפשות מת לא יבא
NEG	מצוט לא תעסה	REM	238	לא תשא את שם ה אלהיך לשוא
NEG	מצוט לא תעסה	REM	239	לא תשבעו בשמי לשקר זו שבועת ביטוי
NEG	מצוט לא תעסה	REM	240	שלא לכחש בממון חבירו שנאמר לא תכחשו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	241	שלא לישבע על כפירת ממון חבירו שנאמר לא תשקרו כלומר לא תשבעו לשקר בממון שיש לחברך בידך שם ביארנו דין שבועת הפיקדון ודין שבועת העדות וחילוקי שבועה באיזה עניין חלה ובאיזה עניין התרתה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	242	שלא לעבור על דברים שאדם אוסר עצמו בהם שנאמר לא יחל דברו שם בארנו מה בין נדרים לשבועת ביטוי ודין הנדר באיזה עניין יחול ובאיזה עניין התרתו ודין בן כמה שנים נדרו קיים ודין הפרת נדרים של אב ושל הבעל
NEG	מצוט לא תעסה	REM	243	שמנה לאוין יש בנזיר ואלו הןשלא ישתה הנזיר יין ושכר ולא שרייתו ולא חומץ שלהם
NEG	מצוט לא תעסה	REM	244	שלא יאכל גוף הפרי כגון ענבים לחים
NEG	מצוט לא תעסה	REM	245	שלא יאכל ענבים יבשים הנקראים צימוקים
NEG	מצוט לא תעסה	REM	246	שלא יאכל פסולת הפרי כגון החרצנים
NEG	מצוט לא תעסה	REM	247	שלא יאכל זגים והוא החיצון שנאמר מחרצנים ועד זג לא יאכל
NEG	מצוט לא תעסה	REM	248	שלא יכנס באהל המת שנאמר על כל נפשות מת לא יבא
NEG	מצוט לא תעסה	REM	249	שלא יטמא למתים שנא לאביו ולאמו לא יטמא
NEG	מצוט לא תעסה	REM	250	תער לא יעבור על ראשו באלו האלוין בארנו הלכות נדרי נזיר באיזה עניין יחול נזירות ודין טומאתו ותגלחתו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	251	שלא למכור שדה החרם שנאמר לא ימכר
NEG	מצוט לא תעסה	REM	252	שלא לפדות שדה החרם שנאמר לא יגאל
NEG	מצוט לא תעסה	REM	253	שלא יקדים תרומה לביכורים ולא מעשר ראשון לתרומה ולא מעשר שני לראשון שנאמר מליאתך ודמעך לא תאחר כלו לא תאחר דבר שראוי להקדימו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	254	שלא יאכל זר תרומה שנאמר וכל זר לא יאכל קודש
NEG	מצוט לא תעסה	REM	255	שלא יאכל אפי תושב כהן ושכיר תרומה שנאמר תושב כהן ושכיר לא יאכל בו שם בארנו מי ראוי מביתו של כהן לאכול תרומה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	256	שלא תאכל בת כהן הנשאת לזר חזה ושוק שנאמר ובת כהן כי תהיה לאיש זר היא בתרומת הקדשים לא תאכל ואפי בעלה מת בלא זרע שחוזרת לתרומת בית אביה שנאמר מלחם אביה תאכל ולא חזה ושוק
NEG	מצוט לא תעסה	REM	257	שלא יאכל כהן טמא תרומה שנאמר איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר
NEG	מצוט לא תעסה	REM	258	שלא יכל ערל תרומה והוא הדין לשאר קדשים רבותינו למדוה בפרק הערל בגזרה שוה דתושב ושכיר תושב ושכיר מפסח ושם בארנו מקצת חלוקים השנוים במסכת תרומה ובפרק הערל ושאר מקומות בתלמוד
NEG	מצוט לא תעסה	REM	259	שלא לאכול מעשר שני של דגן חוץ לירושלם שנאמר לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך
NEG	מצוט לא תעסה	REM	260	שלא לאכול מעשר שני של תירוש חוץ לירושלם שנ ותירושך
NEG	מצוט לא תעסה	REM	261	שלא לאכול מעשר שני של יצהר חוץ לירושלם שנ ויצהריך
NEG	מצוט לא תעסה	REM	262	שלא לאכול מעשר שני בטומאה ואפי בירושלם עד שיפדה שנא לא בערתי ממנו בטמא ואזהרתו מלא תוכל לאכול בשעריך בפ הערל
NEG	מצוט לא תעסה	REM	263	שלא לאכול מעשר שני באנינות שנ לא אכלתי באוני ממנו ואם לא ימצא לאו באזהרתו אלא יוצא מכלל עשה דושמחת כמו בביכורים נמנה שלא לאכול קדשים באנינות שנא ואכלתי חטאת היום היטב בעיני ה ואף אם ימצא לאו באזהרת מעשר הרי שניהן לאו אחד הם שלא יאכל קדשים באנינות ואין למנותם שניהם כי אם הכל בלאו אחד
NEG	מצוט לא תעסה	REM	264	שלא להוציא מעות מעשר שני בשאר דברים שאין בהם אכילה ושתייה וסיכה שנאמר לא נתתי ממנו למת כלומר לא הוצאתי ממנו בדבר שאינו מקיים חיות הגוף ואם בזה לא ימצא אזהרת לאו נמנה תחתיו שלא יאכל ערל במעשר ובפרק הערל למדוה בגזרה שוה נאמר ממנו בפסח ונאמר מנו במעשר מה ממנו דגבי פסח ערל אסור בו דגבי פסח ערל אסור בו אף ממנו דגבי מעשר ערל אסור בו ואם ימצא לאו בלא נתתי ממנו למת נאמר שעניין לאו אחד הם מעשר ותרומה כי שנים נקראין קודש ובשניהם ערל אסור
NEG	מצוט לא תעסה	REM	265	שלא יאכל כהן ביכורים קודם הנחה בעזרה שנאמר לא תוכל לאכול וגו ואמר מר ותרומת ידיך אלו הביכורים
NEG	מצוט לא תעסה	REM	266	שלא לעבוד אדמה בשביעית שנ שדך לא תזרע
NEG	מצוט לא תעסה	REM	267	שלא לעבוד אילן בשביעית שנ וכרמך לא תזמור במצות אלו בארנו איסור עבודת שביעית
NEG	מצוט לא תעסה	REM	268	שלא לקצור ספיחי שביעית כדרך שקוצרין בשאר השנים שנ את ספיח קצירך לא תקצור
NEG	מצוט לא תעסה	REM	269	שלא לאסוף פירות האילן בשביעית כדרך שאוספין בשאר השנים שנא ואת ענבי נזירך לא תבצור
NEG	מצוט לא תעסה	REM	270	שלא יתבע הלואה שעברה עליו שביעית שנ לא יגוש את רעהו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	271	שלא ימנע מלהלוות לעני מפני השמיטה שנ תשמר לך ושמור נפשך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמיטה והשמר הוא לאו בכל מקום דתניא אמר מר כל מקום שנ השמר פן ואל אינו אלא לא תעשה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	272	שלא לעבוד בשנת היובל עבודת קרקע שנאמר לא תזרעו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	273	שלא לקצור ספיחי יובל כשאר שנים שנאמר לא תקצרו את ספיחיה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	274	שלא לאסוף פירות יובל כאסיפת ישאר שאר שנים שנאמר ולא תבצרו את נזירה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	275	שלא למכור שדה בארץ ישראל לצמיתות שנ והארץ לא תמכר לצמיתות
NEG	מצוט לא תעסה	REM	276	שלא יקח כל שבט לוי חלק ונחלה בארץ שנאמר ונחלה לא יהיה זו נחלת שאר שבטים בקרב אחיו זו נחלת חמשת אחיו מאמו בריתא זו שויה בספרי
NEG	מצוט לא תעסה	REM	277	הלא יקח כל שבט לוי חלק בביזה בשעת כיבוש הארץ שנ לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל פ חלק בביזה ונחלה בארץ
NEG	מצוט לא תעסה	REM	278	שלא לשנות מגרש ערי הלוים ושדותיהן שנאמר ושדה מגרש עריהם לא ימכר ומפרש בסוף מס ערכין שלא ימכר הוא לא ישתנה ולא קאמר ומכירה ממש שהרי כתוב גאולת עולם תהיה ללוי מכלל שנמכר
NEG	מצוט לא תעסה	REM	279	שלא לזרוע כלאי זרעים שנאמר שדך לא תזרע כלאים שם בארנו דין כלאים זרעים שלא לזרוע כלאים בכרם שנאמר לא תזרע כרמך כלאים שם בארנו דיני כלאי הכרם שלא להרביע בהמה מין בשאינו מינו שנאמר בהמתך לא תרביע כלאים שלא לעשות מלאכה בשני מיני בהמה כאחד שנאמר לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדיו ונא ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך שם בארנו הלכות כלאי בגדים שלא יקצור אדם כל שדהו שנאמר לא תכלה פאת שדך בקצרך שלא לנקוט השבלים אחת או שתים הנופלות בשעת קצירם שנא ולקט קצירך לא תלקט שלא ללקט פרט הכרם שנא ופרט כרמך לא תלקט זה הנושר בשעת בצירה גרגיר אחד או שנים שלא לבצור עוללות הכרם שנא וכרמך לא תעולל שלא ליקח עומר השכחה שנא לא תשוב לקחתו ושכחה ופאה נוהגים באילן שנא כי תחבוט זיתך לא תפאר אחריך ותניא בספרי ובפרק הזרוע מביאה לא תטול תפארתו ממנה זו פאה אחריך זו שכחה עניין לאו אחד הוא שלא יקח שכחה וכן פאת האילן עם לאו פאת השדה הכל אחד שלא יעלים עיניו מן הצדקה שנא לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון
NEG	מצוט לא תעסה	REM	280
NEG	מצוט לא תעסה	REM	281
NEG	מצוט לא תעסה	REM	282
NEG	מצוט לא תעסה	REM	283
NEG	מצוט לא תעסה	REM	284
NEG	מצוט לא תעסה	REM	285
NEG	מצוט לא תעסה	REM	286
NEG	מצוט לא תעסה	REM	287
NEG	מצוט לא תעסה	REM	288
NEG	מצוט לא תעסה	REM	289
NEG	מצוט לא תעסה	REM	290	אלו הן מצות לא תעשה התלויין במקדששלא לבנות אבני מזבח גזית שנא לא תבנה אתהן גזית
NEG	מצוט לא תעסה	REM	291	שלא לפסוע על המזבח שנאמר לא תעלה במעלות על מזבחי
NEG	מצוט לא תעסה	REM	292	שלא יסוך אדם זר בשמן המשחה שעשה משה שנאמר על בשר אדם לא ייסך
NEG	מצוט לא תעסה	REM	293	שלא לעשותם במתכונתם שמן המשחה שנאמר וכמתכונתו לא תעשו כמוהו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	294	שלא לעשות כמתכונת הקטורת שנאמר וכמתכונתו לא תעשו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	295	שלא להקריב על מזבח הזהב שבהיכל כי אם הקטרת שבכל יום בלבד שנ לא תעלו עליו קטרת זרה ועולה ומנחה וגו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	296	שלא להוציא בדי הארון כשנושאין אותו בכתף שנ לא יסורו ממנו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	297	שלא יתעסקו הכהנים בעבודת לוים ולאלוים בעבודת כהנים שנאמ אך אל כלי הקדש ואל המזבח לא יקרבו ולא ימותו גם הם גם אתם לא יקרבו פירוש לעבודה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	298	שלא יקרע פי המעיל של כהן גדול שנא לא יקרע
NEG	מצוט לא תעסה	REM	299	שלא יפרק אדם את החשן מעל האפוד בשעת עבודה שנא לא יזח החשן מעל האפוד
NEG	מצוט לא תעסה	REM	300	שלא יכנס במקדש ולא יורה בתורה שתויי יין שנא ויין ושכר אל תשת וגו להורות את בני ישראל
NEG	מצוט לא תעסה	REM	301	שלא יגדל כהן גדול פרע לעולם שהרי תמיד הוא במקדש שנא את ראשו לא יפרע
NEG	מצוט לא תעסה	REM	302	שלא יקרע את בגדיו שנא ובגדו לא יפרוס וכן כהנים הדיוטים ביום שמתחנכין לעבודה שנאמר ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם אל תפרומו ולא תמותו ופרועי ראש ופרומי בגדים ששמשו במיתה כדתניא בפ הנשרפין
NEG	מצוט לא תעסה	REM	303	שלא יכנס כהן גדול אל ההיכל בכל עת שנא ואל יבא בכל עת אל הקדש
NEG	מצוט לא תעסה	REM	304	שלא יכנסו המצורע במחנה ישראל היא ירושלים וזבים וזבות ובעלי קרי בהר הבית וטמא מת לא יכנס בעזרה שנא ולא יטמאו את מחניהם תן מחנה לזה ומחנה לזה דברי ר יהודה ורבי שמעון חולק עליו במצורע
NEG	מצוט לא תעסה	REM	305	שלא יעבוד כהן טמא שנא וינזרו מקדשי וגו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	306	שלא יעבוד כהן טבול יום עד שיעריב שמשו שנא קדושים יהיו לאלהיהם ולא יחללו וגו ומעמידו בפ הנשרפין בטבול יום
NEG	מצוט לא תעסה	REM	307	שלא יכנס בעל מום אפי בלא עבודה אל הפרוכת ואל המזבח שנא אך על הפרוכת לא יבא ואל המזבח לא יגש כי מום בו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	308	שלא יעבוד כהן בעל מום אפי מום עובר שנא כל אשר כל אשר בו מום לא יקרב
NEG	מצוט לא תעסה	REM	309	שלא יעבוד זר במקדש שנא וזר לא יקרב אליכם
NEG	מצוט לא תעסה	REM	310	[שיא] [שיב] [שיג] ארבעה לאוין יש בבעלי מומין למזבח שהרי ג פעמים לא תקריבו בפרשת אמור להזהיר על הקדישן ושחיטתן וזריקת דמן כשהוא אומ ואשה לא תתנו מהם להזהיר על הקטרתן ואפי בעל מום עובר בכלל שנא אשר בו מום לא יקריב כך שנינו בתכ
NEG	מצוט לא תעסה	REM	311
NEG	מצוט לא תעסה	REM	312
NEG	מצוט לא תעסה	REM	313
NEG	מצוט לא תעסה	REM	314	שלא להקריב בעל מום מיד הגוים שנא בפרשת בעלי מומים ומיד בן נכר לא תקריבו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	315	שלא ליתן מום בקדשים שנא כל מום לא יהיה בו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	316	שלא להקריב אתנן זונה שנא לא תביא אתנן זונה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	317	שלא להקריב מחיר כלב שנא ומחיר כלב
NEG	מצוט לא תעסה	REM	318	שלא להקטיר שאור שנא כל שאור לא תקטירו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	319	שלא להקטיר דבש שנא וכל דבש לא תקטירו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	320	שלא להקריב קרבן בלא מלח שנאמר לא תשבית מלח ברית אלהיך
NEG	מצוט לא תעסה	REM	321	שלא לאכול בשר העולה שנא לא תוכל לאכול וגו ונדריך אשר תדור וגו כלומר לא תוכל לאכול נדריך וזו היא אזהרה של כל מועל שלא יהנה מן הקדשים האסור ליהנות מהן ואם נהנה מעל
NEG	מצוט לא תעסה	REM	322	שלא תאכל מנחת כהן שנא כל מנחה כהן כליל תהיה לא תאכל
NEG	מצוט לא תעסה	REM	323	שלא לאכול בשר חטאת הנעשת בפני שנא וכל חטאת אשר יובא מדמה אל אהל מועד וגו לא תאכל
NEG	מצוט לא תעסה	REM	324	שלא לאכול בשר קדשים קודם זריקת דמים שנא לא תוכל לאכול וגומ ונדבותיך כלומר לא תוכל לאכול נדבותיך קודם זריקת הדם
NEG	מצוט לא תעסה	REM	325	שלא יאכלו הכהנים בשר קדשי קדשים חוץ לעזרה שנא לא תוכל לאכול בשעריך וגו קרך וצאנך ותניא בפ אלו הן הצלוקין שלא בא הכתוב אלא לאסור בשר חטאות ואשמות חוץ לעזרה לפי שכל דבר שיאכל חוץ למקום אכילתו לא תוכל לאכול בשעריך אקרא בו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	326	שלא יאכל זר בשר קדשי קדשים שנאמר וכל זר לא יאכל כי קדש הם
NEG	מצוט לא תעסה	REM	327	שלא יבדיל בחטאת העוף שנא ומלק את ראשו ממול ערפו ולא יבדיל
NEG	מצוט לא תעסה	REM	328	שלא ליתן שמן במנחת חוטא שנ לא יצוק עליה שמן
NEG	מצוט לא תעסה	REM	329	שלא ליתן לבונה במנחת חוטא שנאמר ולא יתן עליה לבונה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	330	שלא לעשות שיורי מנחת חמץ שנא לא תאפה חמץ
NEG	מצוט לא תעסה	REM	331	שלא לאחר הנדרים והנדבות שנדר ושנדב שנא כי תדור נדר לה אלהיך לא תאחר לשלמו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	332	שלא להעלות קדשים בחוץ שנא השמר לך פן תעלה עולותיך בכל מקום אשר תראה כי אם במקום אשר יבחר שם תעלה עולתיך ושם תעשה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	333	שלא לשחוט קדשים בחוץ שנאמר אשר ישחט מחוץ למחנה ואל פתח אוהל מועד לא הביאו וגו ונכרתה עונש שמענו אזהרה מניין אמר קרא ושם תעשה הוקשה עשייה להעלאה עוד למדוה בזבחים בגזירה שוה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	334	שלא לכתוב אש המזבח שנאמר אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	335	שלא להותיר מבשר התודה עד הבקר שנא לא יניח ממנו עד בקר והה לשאר קדשים שאין מניחין אותן אחר זמן אכילתן
NEG	מצוט לא תעסה	REM	336	שלא לאכול נותר שנא ושרפת את הנותר באש לא יאכל כי קדש הם
NEG	מצוט לא תעסה	REM	337	שלא לאכול פיגול למדוה בגזירה שוה עון עון מנותר שם בארנו עניין פיגול בקרבנות ובמנחות ודין מחשבת שלא לשמן
NEG	מצוט לא תעסה	REM	338	שלא לאכול בשר קדש שנטמא שנאמר והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל
NEG	מצוט לא תעסה	REM	339	שלא יאכל טמא את הקדשים שנאמר בכל קדש לא תגע אזהרה לאוכל עוד למדו אזהרה בזבחים ובמכות בגזירה שוה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	340	שלא לעבוד בקדשים שנא לא תעבוד בבכור שורך
NEG	מצוט לא תעסה	REM	341	שלא לגזוז את הקדשים שנא ולא תגוז בכור צאנך
NEG	מצוט לא תעסה	REM	342	שלא לאכול בשר תמים חוץ לירושלים שנא לא תוכל לאכול בשעריך ובכורות בקרך וצאנך
NEG	מצוט לא תעסה	REM	343	שלא לפדות בכור בהמה טהורה שנאמר אך בכור שור או בכור כשב או בכור עז לא תפדה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	344	שלא לגאול מעשר בהמה שנא לא יגאל
NEG	מצוט לא תעסה	REM	345	שלא להמיר שנאמ לא יחליפנו ולא ימיר שם בארנו דין תמורה
NEG	מצוט לא תעסה	REM	346	שלא לשנות הקדשים מקדושה לקדושה שנא בבכור לא יקדיש איש אותו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	347	שלא ישחט הפסח ועדיין חמץ קיים שנא לא תשחט על חמץ דם זבחי
NEG	מצוט לא תעסה	REM	348	שלא ילין אמורי הפסח למזבח מלהעלות עד הבקר שנא לא ילין חלב חגי עד בקר
NEG	מצוט לא תעסה	REM	349	שלא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר תניא בפסחים לימד על חגיגת ארבעה עשר שלא להותיר עד יום השלישי וזה שנ לבקר לבקרו של יום שני של פסח שהוא שלישי לשחיטתו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	350	שלא לאכול מבשר הפסח נא שנאמר לא תאכל ממנו נא
NEG	מצוט לא תעסה	REM	351	שלא לאכול מבשר הפסח מבושל שנאמר ובשל מבשל
NEG	מצוט לא תעסה	REM	352	שלא להוציא בשר הפסח מן החבור שנ לא תוציא מן הבית
NEG	מצוט לא תעסה	REM	353	שלא יאכל משומד מן הפסח שנ כל בן נכר לא יאכל בו שנתנכרו מעשיו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	354	שלא להאכיל בשר פסח לגר תושב שנאמר תושב ושכיר לא יאכל בו ותניא במכילתין תושב זה הגר
NEG	מצוט לא תעסה	REM	355	שלא יאכל ערל בפסח שנ וכל ערל לא יאכל בו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	356	שלא לשבור עצם בפסח ראשון שנא ועצם לא תשברו בו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	357	שלא לשבור עצם בפסח שני שנא ועצם לא ישברו בו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	358	שלא להותיר מבשר הפסח שנא לא תותירו ממנו עד בקר
NEG	מצוט לא תעסה	REM	359	שלא להותיר מבשר פסח שני שנא לא ישאירו ממנו עד בקר
NEG	מצוט לא תעסה	REM	360	שלא לעלות לחג בלא קרבן שנ אמר לא יראו פני ריקם
NEG	מצוט לא תעסה	REM	361	שלא לעזוב הלוים אלא נותנין להם מתנותיהם ומשמחין אותם בכל רגל ורגל שנאמ השמר לך פן תעזוב הלוי
NEG	מצוט לא תעסה	REM	362	שלא יגלח שער הנתק שנאמ ואת הנתק לא יגלח
NEG	מצוט לא תעסה	REM	363	שלא לתלוש סימני צרעת שנאמר השמר בנגע
NEG	מצוט לא תעסה	REM	364	שלא להוסיף על המצוה שבתורה לא בתורה שבכתב ולא בתורה בעל פה שהיא פירוש והוא שיאמר שהיא תוספת מן התורה כגון שיאמר על ארבעה בתים של תפילין שיש לעשות מן התורה חמשה וכן כל כיוצא בזה שנאמר את כל הדברים אשר אנכי מצוה אתכם אותו תשמרו לעשות לא תוסיפו עליו
NEG	מצוט לא תעסה	REM	365	שלא לגרוע מכל המצות האמורות בתורה כגון ארבע בתים של תפילין לעשות שלש וכן כל כיוצא בזה שנאמר לא תגרעו ממנונשלמו רמזי המצות לת מניינם כמניין ימות החמה

Key	Sefer	Perek	Line	SMAG Halacha
Sefer Mitzvos Gadol
RAB	מצות דרבנן	1	1	אחרי שסיימנו מע של תורה נחל לבאר מצות עשה שהם מדס ומהם מדברי נביאים והם חמש מצות מצות עירובין מצות אבל מצות תשעה באב מצות מגילה מצות חנוכה וכבר בארנו מצות נטילת ידים שהיא מדס בהל ברכות [לעיל]
RAB	מצות דרבנן	1	2	גרסינן א בפ שני דעירובין [ד כא] אמר רב יהודא אמר שמואל בשעה שתקן שלמה המלך עירובין ורחיצת ידים יצתה בת קול ואמרה בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני והשיב רב הייא גאון בתשובה אחת כי לכך לא נתקנו עד שלמה המלך מפני שהיו כל הימים במלחמות עד שלמה שבימיו נתן הקבה שלום ושנינו בפרק ראשון דעירובין [דף יז] ד דברי פטירין במחנה במלחמה מביאין עצים מכל מקום ופטורין מרחיצת ידים ומדמאי ומלערב ערובי חצירות ועיקר תקנתו היתה מפני שמהת אין קרוי רשות הרבים אלא סרטיא [כדאי בפק דשבת דף ו] והיא דרך המלך ההולכת מעיר לעיר ופלטיא הם המקומות שחוץ לעיר רחבים מאד שמתקבצין שם ביום השוק וכן בתוך העיר ימצא רה כגון שרחוב שלה רחב שש עשרה אמה שכל דברי שבת אנו למדין ממשכן ועגלות של לוים ברוחב שש עשרה אמה היו הולכין כדאמר במסכת שבת [דף צט] הילכך אין חשוב רשות הרבים בפחות מרוחב שש עשרה אמה ומפולש משער לשער ובוקעין בו ששים ריבוא כמו בדגלי מדבר וכן פי רבינו שלמה במס עירובין [דב] וגרסי בעירובין [דף ו] אמר רבה בר בר חנה ירושלם אילמלא שדלתותיה נעולות בלילה חייבין עליה משום רה שלה ופיר שם רשי ירושלם רה שלה מכוון משער לשער ומפולש ויש בה דריסת ששים ריבוא ורוחב שש עשרה אמה ואילמלא שנועלים דלתותיה בכל לילה חייבין עליה בשבת משום רה אבל נעילת דלתות משויא לה בחצר של רבים ומערבין את כולה וכל זמן שלא עירבו הויא כרמלית ולא מחייבין עלה והכי נמי אמרינן בפ בתרא [דף קא] דירושלים כרמלית היא עכל מכל זה אתה למד כי מהת הי מותר להוציא מן הבתים לרחובות ירושלם וכל שכן מן הבתי לחצר ואפי יש בחצר כמה בעלי בתים מפני שהחצר רשות היחיד גמורה היא וכן מן החצר למבוי שאינו מפולש שיש לו שלשה מחיצות והוא רשות היחיד גמורה מן התורה כשעמד שלמה המלך ובית דינו וראו כי היו בני אדם אומרי כיון שהבית מיוחד לאדם אחד והחצר מיוחדת לרבים ואעפ כן מותר להוציא מן הבית לחצר שהיא מיוחדת לרבים או חצר שהיא של אדם אחד מותר להוציא ממנה למבוי שהוא מיוחד לרבים וכן מן הבתים לרחובות העיר שרבים בוקעין בהן ובזה היו טועין לומר מעתה אין ההוצאה מלאכה ומותר להוציא מרשות היחיד לרשות הרבים גמורה עמד שלמה ותיקן שלא יטלטלו מן הבית לחצר שיש בתוכו בעלי בתים אחרים אלא על ידי עירוב ולא יטלטלו מן הבית למבוי אלא על ידי שיתוף והעירוב שעושין בחצרות והשיתוף שעושין במבואות עושה הכל רשות אחד ועל ידי כן מותרין להוציא ומעתה לא יטעו לומר שמותר להוציא מרשות היחיד לסרטיא ופלטיא גדולה ולכל רשות הרבים גמורה שאין יכולין לערב שם כתוב בהג לא מבעיא רה דאורח מלכא הוא דאסור לטלטולי ד אמות היכא דליכא עירוב אלא אפי מן מבוי למבוי וכן ממבוי לחצר וכן מחצר לחצר וכן מחצר לבית וכן מבית לבית וכן מבית לחצר אסור לטלטולי ואפי במבוי גופיה אסור לטלטל ארבע אמות אלא אם כן עירבו שנאמ ולא תוציאו משא מבתיכם ביום השבת עד כאן דבריהם נר לי מתוך דברי רב יהודאי גאון כי בימי ירמי הנביא לא שמרו דברי גזירת שלמה המלך לערב בחצרות ולשתף במבואות אלא היו מוציאים בלא עירוב ומתוך כך היו מביאין מן העיירות שסביבות ירושלם כל מיני משא מבתיהם דרך סרטיא שמעיר לעיר שהיא רשות הרבים ומביאין אותן משאות בשערי ירושלים ולכך כשהזהיר ירמי על גוף האיסור של תורה הזהיר גם על גזירת שלמה שלא להוציא שום משא אף מן הבית לחצר אלא אם כן עירבו וזהו לשון הנביא כה אמר ה השמרו בנפשותיכם ואל תוציאו משא ביום השבת והבאתם בשערי ירושלים זה גוף האיסור של תורה ואחר כך אמר ולא תוציאו משא מבתיכם ביום השבת זו גזירת שלמה המלך כי לבני ירושלם היה מזהיר וכבר אמרנו כי מן התורה מותר להוציא מן הבתים לרחובות ירושלם אלא ודאי על גזירת שלמה הזהיר מפי הגבורה שעל ידי שעברו גזירתו באו לגוף האיסור של תורה תניא ב בפ הדר במס עירובין [דף עא] מערבין לחצרות בפת ואם רצו לערב ביין אין מערבין ומשתתפין למבואות ביין ואם רצו להשתתף בפת משתתפין ותניא בפרק חלון [דף פא] בכל מערבין עירובי תחומין ומשתתפין שתופי מבואות ולא אמרו לערב בפת אלא בחצר בלבד כך הגירסא בספרי ישנים ובפי רח [וכן בתו שם] בפ בכל מערבין [דף כז] אמר שמערבין ערובי תחומין ומשתתפין שתופי מבואות בכל דבר חוץ מן המים בפני עצמן והמלח בפני עצמו אבל במים ובמלח מעורבין יחד מערבין בפ חלון [דף פ] אמרינן שאין מערבין בחצרות אלא בפת שלמה בלבד ואפי ככר מאפה סאה והיא פרוסה אין מערבין בה היתה שלמה והיא כאיסר מערבין בה [שם דף פא] ואמר רב חייא בר אשי אמר רב מערבין בפת עדשים ומר עוקבא משמיה דשמואל אמר מערבין בפת אורז אבל לא בפת דוחן בפ מי שהוציאוהו [דף עד] ובפ הדר [דף מט] אמר כי הבית שמניחין בו העירוב אין צריך ליתן פת אבל מכל בית ובית של אחרים גובין לחם פת אחד שלם ומניחין הכל בבית אחד מבתי החצר או אם רצה אחד מבני החצר ליקח להם אחד משלו ולזכותיה לכל בני החצר הרשות בידו כאשר יתבאר ובין כך ובין כך מברך המזכה או המקבץ העירוב ברוך אתה ה אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות עירוב ואומר בעירוב זה יהא מותר להוציא ולהכניס מן הבתים לחצר ומן החצר לבתים ומבית לבית לכל הדרים בחצר בפ חלון [דף פ] מפרש כמה שיעור שתופי מבואות ומפ שם יח גרוגרות הם שיעור ב סעודות לפיכך צריך שיהא בו אוכל כיח גרוגרות אבל גרוגרות עצמן אם שיתף בהן צריך קב ובזמן שיש שם בעלי בתים מרובים יתר על שמנה עשר שיעור השיתוף שתי סעודות לכולן שהן כשיעור שמנה עשר גרורות וכשהם יח או פחות כגרוגרות לכל אחד ואחד ובפ בכל מערבין [דף כט] מסקינן שדבר שמטבילין בו כגון חומץ ומלפתין בו את הפת כגון בשר צלי שיעורו כדי לאכול בו שתי סעודות ומפ שם שאם נשתתפו ביין מבושל הרי הוא כחומץ ושיעורו כדי לאכול בו שתי סעודות וזהו רביעית כדאמר בפ כיצד משתתפין [דסח] וליקנו להו רביעיתא דחלא בחביתא ואם נשתתפו ביין חי שיעורו ב רביעיות לכולן וכן בשכר ב רביעיות בצים שתים משתתפין בהם אפי הן חיות כדאמר רב שימי בר חייא ותניא רבי שמעון בן אלעזר אומר עוכלא תבלין וליטרא ירק עשרה אגוזים וה אפרסקים ושני רמונים ואתרוג אחד ומסקינן קב גרוגרות ומנה דבילה ואמר רב יוסף תמרים בקב ואמר רב נחמן תפוחין בקב פי עוכלא שמינית של ליטרא אמנם בתו גרסי וכמה היא עוכלא אחד מחמשה ברובע ומביאה בפרק הספינה [דף צ] בדא בתחילתו אבל בסוף הלכה כרבי יוסי דאמר [בפ חלון דף פ] שירי עירוב בכל שהו שנינו בפ כיצד משתתפין [דף פה] הניתן עירובי חצירות בבית שער אכסדרה ומרפסת אי עירובו עירוב והדר שם אינו אוסר על בעל החצר שאין לו זו דירה [שם] בית התבן בית הבקר בית העצים בית האוצרות הרי זה עירוב והדר שם אוסר עליו ולפנים יתבאר שאינו אוסר עד שיהא מקום פיתא רבי יהודא אומר [שם] אם יש תפיסת יד של בעל הבית אינו אוסר עליו ומפרש שם [בדף פו] אפי אין לבעל הבית שם כי אם יתד של מחרישה הרי זו תפיסת יד ואינו אוסר אפי יהא מקום פיתא [בפרק מי שהוציאוהו דף מו] והל כדברי המיקל בעירוב ואומר שם בגמ [בדף פה דלעיל] שאם הניחו השיתוף אפי באכסדרא ומרפסת או בבית קטן שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות או אפי בחצר הרז שיתוף אבל עירוב אין מניחין בבית קטן כל כך דתניא בפק דסוכה [דף ג] בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות פטור מן המזוזה ומן המעקה ואינו מטמא בנגעי ואינו נחלט בבתי ערי חומה ואין חוזרין עליו ממערכי המלחמ ואין מערבין בו ואין משתתפים בו ואין מניחין בו עירוב שמאחר שאינו ראוי לדירה אין מניחין בו עירוב אבל שיתוף מניחין בתוכו כאשר ביארנו ואעג דאמרינן בפרק כיצד משתתפין [דף פה] שיתופי מבואות בחצר שמבוי בפרק הדר [דף עג עיין בתוס שם בדה בפת דף עא] פירש רבי שלמה דכל שכן בבית וכן משמע בירושלמי דפרק הדר המערב לכל בני מבוי או לכל בני חצר אם רוצה לזכות להם משלו יזכה להם עי מי שאין ידו כידו דתנן בפ חלון [דף עט] כיצד משתתפין במבוי מניח את החבית של שיתוף ואומר הרז לכל בני מבוי ומזכה להם עי בנו ובתו הגדולים ועל ידי עבדו ושפחתו העברים ועל ידי אשתו אבל אינו מזכה להם עי בנו ובתו הקטנים ולא עי עבדו ושפחתו הכנענים מפני שידם כידו ואומר שם [בדף פא] שאין צריך להודיע לבני חצר ולבני מבוי שעירב להם וזוכה להם שזכות הוא להם וזכין לאדם שלא בפניו אומר רת [בתוס שם דף עט בדה ומזכה כל הסוגיא] דלרבי יוחנן דאמר גבי מציאה בפ שנים אוחזין [ד יב וגם בתוס שב הסוגיא] לא גדול גדול ממש ולא קטן קטן ממש אלא גדול וסמוך על שלחן אביו זהו קטן קטן ואינו סמוך על שולחן אביו זהו גדול הוא הדין בכאן וצריך להזהר שלא לזכות בעירוב על ידי בנו הגדול שמאחר שסמוך על שלחנו ידו כיד אביו ואעג דשמואל חולק עליו שם ואומר דגדול גדול ממש הלכה כרבי יוחנן לגבי שמואל ואין לתמוה היאך יש יד לקטן לזכות דמה נפשך אמה העבריה קטנה היא שהרי יוצאה כשתביא שתי שערות ואעג דבמקום אחר אין קטן זוכה לאחרים הא אמרינן בפ התקבל [דף סד] דשתופי מבואות דרבנן ולכך זוכה והא דאמר שמואל שם בפרק מי שהוציאוהו [דף מט] עירוב משום קניין וקטן לאו בר אקנויי הוא מפרשין שם [בתוס בדה וקטן] דבבית קטן רוצה לומר ואם תאמר אמה העבריה היאך זוכה והלא היא סמוכה על שלחן רבה ואומר רבינו תם דבשכרה אוכלת ועוד אומר רבינו יצחק דאין נחשב כידו מפני סמיכת השלחן אלא דווקא בנו והרב רבי שמשון מפלייארא פסק כשמואל וכתב רבינו שמשון ברבי אברהם בפק דבמ ובדברי זקני הרב רבי שמשון נראה מתוך סוגית הירושלמי דעירובין פרק חלון דאין מביא כלל שם דברי רבי יוחנן אלא מוכחת הסוגיא שמדבר בקטן ממש ובירושלמי דבבא מציעא [פק] מביאו עכל וכן בהג דרב יהודאי גאון לא הביא כלל דברי רבי יוחנן אלא משמע לגמרי שסוברין כשמואל וכן רבינו משה [פא דהל ערובין] ובירושלמי דמעשר שני [פד וכן בירושלמי דעירובין הנזכר] גרסי תמן תנינן הפעוטות מקחן מקח וכו ותנינן אבל אינו מזכה על ידי בנו ובתו הקטנים רבנן דקיסרין אמרי כאן כשיש בו דעת כאן כשאין בו דעת משמע דבעירובין קטן קטן ממש לבני אי שהיו תלמודי רבי יוחנן גרסינן בפרק חלון [דף פ] אמר רב נחמן נקיטינן אחד ערובי תחומין ואחד ערובי חצרות ואחד שיתופי מבואות צריך לזכות וכן ערובי תבשילין אמר רב יהודא אמר שמואל [שם] צריך לזכות וכן פסק בשאלתות דרב אחאי בפ ויהי בשלח [סימן נ] דגם עירובי תבשילין צריך לזכות עוד שם [בדף עט] אמר רב יהודא חבית של שתופי מבואות צריך להגביה מן הקרקע טפח פי רבינו שלמה כשהוא מזכה אותה להם שכל זמן שהיא ברשותו אינה זכייה וכן תניא בתוספ [רפו דעירובין] אם משלהם אין צריך לזכות ואם משלו השליח מגביה מן הקרקע ואומר זכיתי לכם שנינו בפרק במה מדליקין [דף לד] דאף בספק חשיכה יכולין לערב וגרסי על זה בירושלמי [שם סוף פירקא] אמר רבי חייא בר אשי אמר רב הדא דאת אמרת בעירובי חצרות אבל בעירובי תחומין דבר תורה הן ואין מערבין אותן אלא מבעוד יום וצריך שיהא העירוב או השיתוף מצוי ואיפשר לאוכלו כל בין השמשות ושנינו בפ בכל מערבין [דף לח] שאם אבד או נשרף מבעוד יום אינו עירוב משחשיכה הרי זה עירוב ואם ספק אמר רבי יוסי אבטולמוס העיד משום חמשה זקנים שספק עירוב כשר ופרק הדר [דף עא] ובפרק חלון [דף פ] אמרי שהמשתתפין במבוי צריכין לערב בחצרות שלא לשכח תורת עירוב מן התינוקות פי רבינו שלמה בפ חלון [שם] שלא לשכח תורת עירובי חצרות מתינוקות הבאי הילכך מקילינן ביה להכשיר בשירי עירוב כל שהו וכן פירש רבינו משה [בפא דעירובין] ונותן טעם לפי שאין מערבין בפת אלא בחצר לפיכך אין התינוקות מכירין מה הוא שיתוף המבוי לפיכך אם נשתתפו במבוי בפת סומכין עליו ואין צריך לערב בחצרו שהרי התינוקות מכירין בפת עכד וזהו כדברי האומר בפ הדר [דף עא] דאם נשתתפו בפת בחדא סגיא והל כמותו להקל בעירוב ופירש רי [בתוס שם בדה בפת] בחדא סגי אם נשתתפו במבוי בפת ובפ מי שהוציאוהו [דף מו] פירש רבינו שלמה שלא לשכוח תורת עירובי תחומין מדורות הבאים העיקר עירוב בתחומין הוא [פרק חלון דף כד עב] ובירושלמי מפ אמר ריבל מפני מה מערבין בחצרות מפני דרכי שלום מעשה באשה אחת שהיתה דובבת לחברתה ושלחה עירובין ביד בנה נסבתיה וגפפתיה ונשקתיה אתא אמר קומי אימוי אמרה היכן הות רחמא ולא הוינא ידענא מתוך כך עשו שלום ביניהן וזה מה שאמר הכתוב דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום פי מפני מה מערבין בחצרות אחר שנשתתפו במבוי דובבת שונאה כמו בעל דבבא אמר קומי אימוי ספר לאמו מה שעשתה לו ונראין הדברי כי לא לחלוק על משנתנו בא אלא אומר שגם טעם זה ראה עם טעם משנתנו אומר רבינו יצחק שצריך ליזהר כשאדם עושה עירוב שלא יערב בדבר שהוא מקפיד עליו כגון אותן דברים שתיקן לכבוד השבת או אם יש לו ככר נאה שקורין גשטיל או פאשטידא וכיוצא בו כדאי בפ הדר [דף סה ודרי בתו שם בדה כיון] שאומר אביי שלא שיתף במבוי שלו מפני שאם הי מקנה להם פת משלו והי אחד מהם צריך לאכול מן השיתוף והיה שואלו ממנו לא היה יכולת בידו לוותר את שלו בכל השבת לכך נמצא שאין בלבו להיות להם בו חלק גמור ובטל השיתוף אמר רי דאעג דמסקינן בפרק חלון [דף ס וכל הסוגיא בתוספות שם בדה רגיל] דאשתו מערבת שלא מדעתו מכל מקום אינה יכולה לזכות לאחרים שלא מדעתו ואם אין הבעל והאשה בעיר צריך לדקדק אם יכולין בני הבית לערב כלל שהרי שנינו שם [בדף פ] דנתוספו דיורין מוסיף ומזכה וצריך להודיע אם דעתן בעירוב ופי רבינו שלמה כגון שמערב משלהן שנינו בפ הדר [דף סט] ומפרש לה בגמ כך אנשי החצר ששכח אחד מהן ולא עירב עם האחרים ומחמת שהי אוסר עליהן להוציא מבתיהם לחצרו עמד וביטל להם רשות חצרו אבל לא רשות ביתו או אפי ביטל רשותו סתם כך המשפט שרשות חצרו ביטל רשות ביתו לא ביטל לפיכך אסור להכניס ולהוציא מביתו לחצר בין הוא בין שאר בני החצר ובתים שלהם מותרין להוציא מהם לחצר לו ולהם ואם ביטל גם רשות ביתו כל הבתים מותרין לו ולהם שהרי לא נשאר לו רשות והרי הוא כאורח אצלם והאורח אינו נאסר והמבטל רשותו אומר שם [בדף ט] רבא שצריך לבטל רשותו לכל אחד ואחד שיאמר רשותי מבוטלת לך ולך ולך [בדף סט] ואם אילו הרבים שערבו בטלו רשותם לזה שלא עירב הוא מותר שהרי כל הרשות שלו והם אסורין שאין אומרים יהיו כאורחין אצלו שאין רבים אורחין אצל אחד [שם] היו אילו שלא עירבו שנים יכולין לבטל רשותם לאותם שעירבו אבל אם אותם שעירבו בטלו להם רשותם אין מועיל להם כי שניהם אוסרין זה על זה ואפי חזר האחד שלא עירב ובטל רשותו לשני שלא עירב הז אסור מאחר שבשעה שבטלו להם המערבין היה אסור [בדף ע] היו שלשה בעלי בתים בחצר השנים עירבו והשלישי לא עירב אם הא שעירב בטל רשותו לאותו שלא עירב אין זה הביטול מועיל מפני שחבירו אוסר עליו אבל השלישי שלא עירב מבטל רשותו לאחד מאותם שעירבו והשני שעירב יבטל גם הוא לחברו שעירב את רשותו ומסיק שם [בדף ע] רב נחמן שאם מת בעל הבית יורשו מבעל רשותו הל כרבי יוחנן שאומר [שם דף סו] יש ביטול רשות מחצר לחצר וגם אומר שם [בדף סח] רבא אנא כרבי יוחנן סבירא לי ואומר רבינו יצחק [בתוספת שם דף סד בדה אם כן כל הסוגיא] דהוא הדין מבית לבית ומעשה בא לפני רשי בחופה אחת ששכחו ולא עירבו והוצרכו להוציא מבית לבית והתיר להם עי שביטלו רשותם לאחד ואין זה הביטול מועיל בעירוב שהרי בעל הבית אינו יכול להוציא כליו מן החדר שעיכב לעצמו ולא ביטלה אל רשות חבירו מפני שדומה לחוזר בו מביטולו כאשר יתבאר לקמן בסמוך וכיון שמפסיד בדבר אכ לא בטלת תורת עירוב וחולק היה רבינו יעקב ואומר שאין ביטול רשות מבית לבית מאחר שלא נתפרש בדברי שמואל ורב יוחנן ועוד בפ הדר [דף סז] באותו תינוק שהיו רוצין למולו בשבת ונשפכו מים חמין שלו שחממו מאתמול והתירו לומר לגוי שיביא מים חמין מתוך ביתו של רבה ואעפ שלא עירבו לפי שלא מצינו תקנה בעניין אחר למה לא בטלו כולן רשותן לאותו בית שהי בו הקטן אלא ודאי אין ביטול רשות מבית לבית ואומר רבינו יצחק דאין משם ראי שעל כרחך חצרות ומבוי היו שם כמו שאומר שם והא לא ערבינן והא לא שתפינן והיו יכולין להביא החמין עי ביטול דרך חצרות ומבוי לבית שהיה בו התינוק ומה שלא עשו כן שמא מפני שלא היו שם הבעלים איתמר בפר הדר [דף סח] רב אמר מבטלין וחוזרין ומבטלין ושמואל אמר אין מבטלין וחוזרים ומבטלין והלכה כרב לגבי שמואל באיסורי ואעג דאמר רבה [שם] אנא כשמואל סבירא לי ממ קיימא לן כרב אשי דהוא בתראה דאסקיה לדרב ושמואל בפלוגתא דרבי אלעזר ורבנן ומעמיד רב כרבנן ושמואל כרא שמ דהילכתא כרב וכן פסק רב אלפס [שם] לפיכך שנים הדרי בחצר אחת ולא עירבו מבטל זה רשותו לזה עד שיעשה צרכיו ויחזור זה ויבטל לזה שנינו שם [בדף סט] מי שנתן רשותו והוציא בין בשוגג בין במזיד לאותו רשות שנתן אוסר דברי רבי מאיר מפני שדומה כחוזר בו מביטולו ור יהודא אומר במזיד אוסר בשוגג אינו אוסר והלכה כרבי יהודא שנינו עוד שם [ריש פירקא דף ס] הדר עם הנכרי בחצר או עם מי שאינו מודה בעירוב הרי זה אוסר עליו ראבי אומר אינו אוסר עד שיהו שני ישראלי אוסרים זה על זה ומפ בגמ [שם דף פב] שלדברי הכל חצרו של גוי הרי הוא כדיר של בהמה ומן הדין לא יאסור אלא קנס הוא שגזרו שיאסור כדי שיתרחקו מן הגוי פן ילמדו ממעשיו ובישראל אחד לא גזרו לדברי ראבי מפני שאין זה דבר מצוי שידור ישראל יחיד עם הגוי בחצר פן יהרגנו הגוי ועל כל דבר שאינו מצוי לא גזרו [שם והסוגיא בתוספ שם] אמר רב יהודא אמר שמואל הלכה כראבי במסכת תענית [דף כו] מפרש דהלכ דרשינן בפירקא ורב הונא אומר מנהג כראבי מפרש שם דמנהג בפירקא לא דרשו אבל אורויי מורינן רבי יוחנן אמר נהגו העם כראבי שם מפרש דנהגו אורויי נמי לא אורינן אבל אי עבוד לא מחינן בידייהו והל כשמואל דארי בל בפ מי שהוציאוהו [דף מו] הלכה כדברי המיקל בעירוב וכן משמע בפר הדר [דף סב] שסוברין אביי ורב יוסף כשמואל מתוך כך אומר רי [בתוס שם בדה ואפי] דאותם יהודי הדרים יחידים בכרכי המוקפי חומה שיש שם מחיצות גמורות ודלתותיהן נעולות בלילה מותרי לטלטל בכולן בשבת מאחר שאין שם שני ישראלי אוסרין זה על זה אומר שם [בדף סב] שאין עירוב מועיל במקום גוי ואין ביטול רשות מועלת במקום גוי לפיכך שני ישראלים וגוי אחד הדרים בחצר אחת אין להם תקנה עד שישכרו ממנו רשותו ונעשה הגוי כאילו הוא אורח עמהם וכתב בהלכות גדולות ואי מתא דגוים היא צריכין למיזבן רשותא מכל גוים דאית ביה כי היכי דתיקו מתא כולא ברשותא דישראל והדר ערבו אומר שם [בדף סח] רבי יוחנן ששוכרין מן הגוי אפילו בשבת שהשכירות כביטול רשות היא שאינה ודאית אלא היכר בלבד ואמר רבי יוחנן [שם דף סו] שוכרין מן הגוי אפי בפחות משוה פרוטה ומסקינן [בפרק חלון דף פ] שאשתו של גוי משכרת שלא מדעתו וכן שכירו ושמשו משכירין שלא מדעתו אפי היה שכירו או שמשו ישראל דאמר רבא מבוי שאין הגוי רוצה להשכיר להם רשותו ילך אחד מהם וישאל מקום מן הגוי להניח בו חפציו ואם ישאילנו לו נעשה כשכירו ולקיטו שהרי נשתתף עמו ברשותו ומשכיר שלא מדעתו [בתוספ שם דף סו בדה מערב] והא דאמר רבי יוחנן בירושלמי ישראל וגוי שהיו דדין בבית א צריכין ישראל והגוי להשכיר יש לפרש שלשם מדבר ששניהם שותפים בבית ואין נחשב הישראל כשכירו של גוי ואמר ר יוחנן [בדף סו] מה מערב חמשה ששרויין בחצר אחת אחד מערב עי כולן אף שוכר מן הגוי חמשה ששרויין בחצר אחת אחד שוכר עי כולן ואותו ששכר מערב עם שאר הישראלים ויותרו כולן רח פוסק [בתו שם בדה יפה] כרבי יוחנן שאומר למעלה שוכרין מן הגוי אפי בשבת ואחכ מבטלין רשותן לאחד מהם ואותו לבדו מותר להוציא אעפ ששמואל חולק עליו ואומר [שם] כל מקום שהבעלי בתים אוסרין זה על זה היו רוצים לערב מערב שבת אין יכולין לערב כגון שהיה שם גוי או אפילו לא היה שם גוי מעש שיכולין לערב כאשר יתבאר [לקמן בסמוך] ובא הגוי בשבת שביטל העירוב אין מבטלין ממ הל כר יוחנן לגבי שמואל וכדברי המיקל בעירוב ורבינו יצחק פוסק כשמואל שהרי שם בפרק הדר [דף ע] מפרש סתם תלמודא הברייתא כשמואל דתניא זה הכלל כל שנאסר למקצת השבת נאסר לכל השבת כולה כגון שני בתים בשני צידי רשות הרבי והקיפום גוים מחיצות בשבת ואומר שם זה הכלל לאתויי מת גוי בשבת דאין מבטלין וזהו דלא כרבי יוחנן כדמוכח שם למעלה [בדף סז] דבעי מיניה רב חסדא מרב ששת שני ישראלים וגוי הדרים בחצר אחת ולא שכרו ולא ערבו ומת הגוי בשבת מהו לבטל זה על זה אליבא דרבי יוחנן דאמר לעיל [שם דף סה] כשבא הגוי בשבת ששוכרין ממנו ואחר כך מבטלין לא תבעי לך דהשתא תרתי עבדינן שכירות וביטול לחודיה מיבעיא ודאי מבטלין כי תיבעי לך אליבא דמאן דאמר אין שוכרין אמר ליה אני אומר מבטלין והמנונא אמר אין מבטלין הא למדנו שמה שאומר סתם התלמוד זה הכלל לאתויי מת גוי בשבת דאין מבטלין שזהו דלא כרבי יוחנן אומר שם [בדף סה] ר אפס שהגוי שהשכיר מגוי ואין השוכר כאן אלא המשכיר אם אין המשכיר יכול להוציא השוכר עד זמן שכירותו אין שוכרין מן המשכיר ואם יכול להוציאו שוכרין ממנו פי רבינו שלמה בפירושי אחרוני שאותם ששאלו דבר זה לרב אפס היו יראים שמא יבא הגוי השוכר בשבת ואז הי בטל העירוב אפי יחזרו וישכרו ממנו [בתוס שם בדה דאתא] ולא דמי לספינות קשורות שעירבו מזו לזו בפרק הזורק [דף קא] שאומר שם דנפסקו נאסרו חזרו ונתקשרו חזרו להתירן הראשון דהתם שאני שלא היו הספינו עומדות ליפסק [בתוספ דלעיל בדה איקלעי] ומשמע עוד שרוצה לומר שאם לא הי בא לא היה אוסר וזהו כרבי יהודא דתנן בפרק כיצד משתתפין [דף פז] המניח את ביתו והלך לשבות בעיר אחרת אחד נכרי ואחד ישראל אוסר דברי רבי מאיר רבי יהודא אומר אינו אוסר רבי יוסי אומר נכרי אוסר ישראל אינו אוסר לפי שאין דרך ישראל לבא בשבת רבי שמעון אומר אפי הניח את ביתו והלך לשבות אצל בתו באותה העיר אינו אוסר שכבר הסיח מדעתו אבל לא אצל בנו ואמר רב שם הלכה כרבי שמעון ולעניין נכרי יש לפסוק כרבי יהודא דאמר ריבל [בפ מי שהוציאוהו דף מו] הלכה כדברי המיקל בעירוב ואף על פי שרבי יוחנן חלק על זה הפסק דריבל דלגמרי כולל בפרק מי שהוציאוהו דרבי יהודא ורש הלכה כרי אפי יהא מחמיר ואפי בעירוב מדבעו שם לדקדק דרב לית ליה הני כללי דרבי יוחנן מדאשכחן דפסיק כרש בההיא דעירוב ממ דברי ריבל עיקר שהרי בסדר התנאים ואמוראים כתב יד רבינו יוסף טוב עלם פוסק כריבל בכמ אפי לגבי ר יוחנן כל שכן לגבי רב ושמואל וגם מזה תוכל לדקדק שמה שאמר שמואל בפ חלון [דף פא] כמ שאמר רבי יהודא בעירובין הלכה כמותו שאין הל כמותו אליבא דריבל אלא אם כן הוא מיקל [בפ הדר דף סט] תניא ישראל משומד המשמר שבתו בשוק הרי הוא כישראל ומבטל רשות ומחלל שבת בפרהסיא הרי הוא כגוי ואינו מבטל רשות לישראל עד שישבור שנינו בפ חלון [דף עז] חלון שבין שתי חצרות בתוך עשרה [שם] ומפרש בגמ שיהא קצת ממנו ואפי משהו בתוך עשרה לקרקע אם רצו מערבין שנים כלו שני עירובין אילו לעצמן ואילו לעצמן ואסורין זו עם זו ואם רצו מערבין אחד שיתנו עירובן של חצר זו באחרת ויערבו עמהם ויהיו אחד [שם] וגרסינן בגמרא אמר רב נחמן לא שנו אלא חלון שבין שתי חצרות אבל חלון שבין שני בתים אפי למעלה מעשרה נמי אם רצו מערבין יחד מאי טעמא כיון דאית ליה גג כמאן דמלי דמי ובלבד שיהא בחלון ארבעה על ארבעה שבפחות מכאן לא יחשב פתח בפ כיצד מעברין [בדף נט] אמרינן שכותל שבין שתי חצרות גבוה עשרה אם יש שם הסולם הרי הסולם נחשב כפתח אם רצו מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד אבל אם אין שם סולם אין מערבין אלא שנים שנינו בפרק כל גגות [דף פט] רבי שמעון אומר אחד גגות ואחד חצרות ואחד קרקיפות לכלים ששבתו בתוכם רשות אחד הן לטלטל מזה לזה ואפי הן של בעלים הרבה ולא עירבו יחד ולא לכלים ששבתו בתוך הבית והביאום לחצר על ידי שעירבו אסור להוציאם מחצרן לחצר אחרת או לגג או לקרפף בלא עירוב ובסוף פ עושין פסין [דף כד וכה] מוכיח דקרפף יתר מבית סאתי לרש הוי כרמלית לטלטול כיון דלא הוקף לדירה אלא מדבר בקרפף שאינו יותר מבית סאתים ולכך מותר לטלטל בתוכו ובפרק עושין פסין [דף כג] תניא קרפף יתר מבית סאתי שהוקף לדירה אם נזרע רובו הרי הוא כגינה ואסור שהרי הוא ככרמלית נטוע רובו הרי הוא כחצר ומותר [פרק כל גגות דף צא] ובגמרא תניא גג וחצר אכסדרא ומרפסת כולן רשות אחד הן קרפף ומבוי כולם רשות אחד הם לכלי ששבתו בתוכן [בפ עושין פסין דף כג] בית סאתים שלא הוקף לדירה אם אורכו כשנים ברחבו שהוא מאה על נ כחצר המשכן מטלטלין בו היה אורכו יתר על שנים ברחבו אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות [בפ כל גגות דף צא] אמר רב הלכה כר שמעון והוא שלא עירבו בני החצרות כל אחת לעצמה שעתה אין מצוין כלי הבתי בחצר אבל עירבו חוששין שמא יבא מכלי הבתי ששבתו בתוכן והוציאן לחצר שיוציאם לחצר אחרת ובזו אוסר רש ורבי יוחנן אמר מי השך בין עירבו בין לא עירבו פי מי לחש באזניך דבר זה לומר והוא שלא עירבו כי זה אינו כלום כי הל כרש אף בעירבו ושמואל סובר שם כרבי יוחנן וכן הל [מלשון המיימוני פג דעירובין] לפיכך כלי ששבת בתוך החצר בין עירבו אנשי החצר בין לא עירבו מותר להעלותו מן החצר לגג ומן הגג לגג אחר הסמוך לו ומן הגג אחר לחצר שניה ומחצר שנייה לגג שלישי ומגג שלישי למבוי אעפ שאם נשתתפו בו מותר לטלטל בכולו וכן מן המבוי לגג רביעי עד שיעבירנו בכל המדינה כולה ובלבד שלא יכנס בכלי זה לבית מן הבתים אחכ עירבו כל אנשי המקומות האילו עירוב אחד גרסינן בפרק עושין פסין [דף כה] קרפף בית שלש וקירה בו בית סאה אמר רבא אויר קרויו מייתרו מבית סאתים ולא אמרינן פי תקרה יורד וסותם משום דעביד כי ארזילא ורח גריס [בתוספות שם] כי ערסלא כמלונה במקשה מתרגמינן כערסלא דמכתותא והם חבלים מתוחים מאילן לאילן כעין מטה שישן עליהם השומר בלילה ותחתיהן יושב בצל ביום ותחתיהן פתוח מכל צד ולהכי קאמר רבא האויר קרוי מייתרו [שם] והלכה כרבי זירא דמיקל בעירוב דאף בעניין זה אמרינן פי תקרה יורד וסותם וכן באכסדרא בבקעה בפ כל גגות [דף צ וצד] פסקי כרב דאמר פי תקרה יורד וסותם רוח רביעית וכלישנא קמא דמיקל דאית ליה פי תקרה אפי ביתר מעשר שהרי כל הסוגיא כאותו לשון וכן פסק רח ואומר רת [וכן בתוס שם בדה משתי] דמשתי רוחות לא אמרינן פי תקרה במקום שמפולשת משני עבריה כדמשמע בפק דסוכה [דף יח ומבואר בתוס שם בדה אכסדרה] במחלוקת דאביי ורבא גבי אכסדרא ושם פרשי דלא אמרינן פי תקרה אאכ יש בתקרה עובי טפח ופי תקרה מועיל אפי גבוה מב ובאיסקופת בית בשבת [דף ט] הוצרך להעמידה בשקירה בשתי קורות דאם בקורה אחת הייתי אומר פי תקרה יורד וסותם רק שתהא רחבה ארבעה כמו שאומר שם ובסוף פרק כל גגות [דף צד] אומר דקרויו באלכסון לא אמרי פי תקרה ופירש רשי שהוא בשיפוע כעין גגין שלנו דליכא פה דהיינו כארזליא ורבינו יצחק פי [בתוס שם] דמיירי כגון שנפרץ הקרוי באלכסון עם המחיצות בקרן זוית ובעניין זה לא אמרי פי תקרה יורד וסותם בור שבין שתי חצרות חציו בזו וחציו בזו אין ממלאין ממנו בשבת מפני שממלא מרשות חברו אאכ עשו לו מחיצה גבוה עשרה טפחים וכן שנינו בפ כיצד משתתפין [דף פו] ומסיק רב יהודא בגמרא [שם] אליבא דבית הילל שצריך שתהא המחיצה עשרה חוץ למים וטפח בתוך המים דתני יעקב קרחה צריך שישקע ראשי הקנים טפח בתוך המים שבית הילל מצריכין היכר מחיצה מלמעלה כך פוסק רח ור יצחק [וכן בתוס שם] ולא כשיטת רשי ואין הלכה כר יהודא שאומר במשנה [שם] כי הכותל המפסקת בין החצירות העוברת על פי הבור עולה להן משום מחיצה ועוד פוסקין הלכה כרב נחמן אמר רבה בר אבוה שאומר שם [בדף פז] שאם עשו על פי הבאר קורה רחבה ד זה ממלא מצד הקורה וזה ממלא מצד השני אעפ שהדלי הולך במים מצד זה לצד זה אין לחוש שקל הוא שהקלו במים עוד שנינו שם [בדף פז] אמת המים שעמוקה י ורחבה ד שיש לה דין כרמלית העוברת בחצר אין ממלאין ממנה בשבת אלא אכ עשו מחיצה גבוה עשרה טפחים בתוך אוגניה על פני רחבה בכניסה וביציאה שיהא ניכר שבשביל אמת המים נעשית מחיצה זו ומחיצת החצר התלויה ועוברת על גבה אינה מועלת שאין מחיצה תלויה מתרת במים אלא במקום שנראית שנעשית מחיצה זו להתיר המים ופי רב אלפס [שם דף טז] שצריך שתהא מחיצה זו משוקע במים להבדיל בין מים למים כמו שבארנו למעלה [לשון המיימוני פ טו דהלכות שבת ממשמעות הגמר דעירובין יב] והוא הדין אם היה ברחבה שבתוך החצר יתר מעשר אעפ שאין בגובה עשרה שצריך מחיצה שכל יתר מעשר פרצה היא ומפסדת המחיצה וגם אסור לטלטל בחצר אאכ נשאר מצד הפרצה פס מכאן ופס מכאן בכל שהו או פס רחב ד טפחים מרוח אחת בפ הדר [דף עב] אמר רב נחמן אמר רב הל כר יהודא הסכך בכף גרי רבח שאומר [בתוספות שם] על חמש חבורות ששבתו בטרקלין אחד לא נחלקו בית שמאי ובית הילל שאם יש ביניהם מחיצות המגיעות לתקרה שצריכים עירוב לכל חבורה וחבורה על מה נחלקו על מחיצות שאין מגיעות לתקרה שבית שמאי אומרי עירוב לכל חבורה וחבורה ובית הילל אומר עירוב אחד לכולן [בתו שם בדה ומודים] אומר רבי יצחק שמה שאמר דצריך עירוב לכל חבורה וחבורה זהו שבכל אחד ואחד יש לו פתח פתוח לחצר שאם לא כן הייתי אומר פנימי נותן עירובו ודיו לשמואל ולר יוחנן שני הפנימי דאיתמר בסוף פ הדר [דף עה] אמר שמואל עשרה בתים זה לפנים מזה פנימי נותן עירובו ודיו פירש שכולן נחשבין בית שער זה לזה שהרי החיצון בלבד פתוח לחצר וכולם דריסת רגליהם עליו ופנימי דורס על כולן לפיכך כולן נחשבין בית שער חוץ מן הפנימית ושנינו שם [בפרק כיצד משתתפין דף פה] שהדר בבית שער אינו אוסר הילכך כשבאין שאר דיורין הפתוחין לחצר לערב את חצרן הפנימי בלבד נותן פת בעירוב והשאר אין צריכין ור יוחנן אומר שני הפנימים נותנים אעפ שהתשיעי הוא בית הוא בית שער לעשירי בית שער דיחיד לא שמיה בית שער לעניין זה פי ואוסר הואיל ועשוי לדירה [בתוספות דף עה דלעיל בדה ור יוחנן] והא דאמרינן בפרק כיצד משתתפין [דף פה] דבית שער של יחיד אינו אוסר זהו בבית שער שאין עשוי לדירה [בתוס דיבור ומודים דלעיל] ופוסק רבינו יצחק שאם יש לאדם סופר או מלמד בביתו או כעין אותם בחורים הבאי ללמוד תורה ושרוי כל אחד בחדר או בעלייה בפני עצמו לא מבעיא אם כולם אוכלין מככר אחד שאין אוסרים זה על זה אלא אפי כל אחד אוכל משלו וישן בחדרו אין אוסרים זה על זה מאחר שכולן משתמשים באותו הבית כל עיסקי תשמישם באפייה ובישול ובכל דבר ונחשבין כולם כאילו אוכלין וישנים במקום אחד אעפ שיש להם פתח לצד רה שהכל נקרא על שם בעל הבית ועוד שאין משאיל להם רשותו לאסור עליו ולא זה על זה ויכול לסלקם שנינו שם [בפ הדר דף עב] שאחין האוכלין על שלחן אביהם וישינים בבתיהם צריכין עירוב לכל אחד ואחד פי רבינו שלמה אישנים בבתיהם והם ואביהם ואחרים עמהם דרים בחצר אחת אם רוצים אותם אחרים לערב עם אביהם בחצר צריכין בניו כולם לתת כל אחד פת ומפרש הטעם בגמ [שם דף עג במתניתין דלעיל] מגו דשאר דיורין אסרי אינהו נמי אסרי ומסיים בה [במתניתן דלעיל] לפיכך שבח אחד ולא עירב מבטל רשותו אימתי בזמן שמוליכין עירובן למקום אחר אבל אם הי העירוב בא אצלם שכל עירוב בני החצר בא אצל אביהם לא הוזקקו לערב דאמרינן בפ מי שהוציאוהו [דף מט] בית שמניחין בו עירוב אינו צריך ליתן פת והם כולם נמשכים בו או שאין עמהן דיורין אחרים שאין אחרים מזקיקין אותם לערב אין צריכין לערב דכיחידים הם ומקשינן בגמרא [בדף עב] שמ מקום לינה גורם דאי הוו ישנים בבית אביהם אפי מוליכין עירובן למקום אחר אין צריך לערב אלא אביהם בלבד ונימא תיהוי תיובתא דרב דאמר לקמן [בדף עג] מקום פיתא גרים והרי אילו אוכלין אצל אביהן וחושבן כחלוקין ומתרץ אמר רב במקבלי פרס שנו פי אינם אוכלין על שלחן אביהם ממש אלא הוצאתם מקבלין מבית אביהם ואעג דמקום לינה ופיתא בבתיהם מהני מה שאוכלין משל אביהם ואם היה עירוב בא אצלו או שאין עמהם דיורין אחרים אין צריכין לערב [שם] ובגמר מסקינן שדין תלמיד אצל הרב כדין הבן אצל האב איתמר בפרק הדר [שם] רב אמר מקום פיתא גורם ושמואל אמר מקום לינה גורם והלכה כרב לגבי שמואל [שם דף עב] ולפיכך מי שהיה לו בחצר חברו בית שער שהרבים דורסים בו או אכסדרה ומרפסת או בית הבקר או בית התבן או בית העצים או אוצר אינו אוסר עליו עד שיהי לו עמו בחצר מקום דירה שהוא סומך עליו לאכול בו פתו ואחכ יהיה אוסר עליו עד שיערב עמו שנינו בפ כיצד מעברין [דף נט] עיר של יחיד שלא היו נכנסין בה תמיד ששים ריבוא של בני אדם ואינה תשובה רשות הרבים מפני שאינם דומה לדגלי מדבר ונעשית של רבים שניתוספו בה דיורין או נקבעו בה שווקים מערבין את כולה בלא שום שיור שהרי היא כחצר של יחיד [שם] ותני עלה בגמ אין מערבין אותה לחצאין אלא או כולה או מבוי בפני עצמו פי [מפירשי שם] אין מערבין אותה לחצאין הואיל ומתחילה היתה אחת אוסרין זה על זה הא למה הדבר דומה למבוי ששכחה אחת מן החצירות ולא נשתתפה בו שאוסרת על כולם ומקשה הספר [שם] אכ מבוי בפני עצמו נמי היאך מועיל למה לא יאסרו זה על זה מאחר שמתחילה היתה של יחיד והורגלו לערב את כולה ולהיות כל אחד אוסר זה על זה אפי עשו לחי או קורה למבוי לא יועיל ומתרץ הכא במאי עסקינן דעבוד דקה דאמר רב חסדא אחד מבני מבוי שעשה דקה על פתחו אינו אוסר על בני מבוי פי רשי דקה פתח נמוך בראש כל מבוי שגלו דעתם להסתלק כל אחד מחבירו ורח [בתוס שם] פי דקה איצטבא אמנם לפנים בריש פ כל גגות [דף פט] גבי בנה עלייה על גבי ביתו ועשה לפני הדקה ד הותר בכל הגגין כולן לא יתכן לפרש שם כלל אלא לשון פתח שעל ידי שעשה אותו פתח לצד הגגין גילה דעתו שמחזיק בהן והם לא הקפידו ומחלו אצלו נחזור למשנתינו דפרק כיצד מעברין [דף נט] עיר של רבים ונעשית של יחיד אין מערבין את כולה אאכ עשו לה שיור ומסקינן בגמ [שם דף ס] אפי בית אחד בחצר אחת פי [מפירשי בפי במתני שם] אעפ שנתמעטו אוכלוסיה והרי היא של יחיד אין מערבין את כולה הואיל ומתחילה היתה של רבים ועוד שאם יערבו זאת יבא לערב של רבים והרי היא של רבים ואסור לערב עיר של רבים בלא שיור שלא תשתכח תורת רה ואותו שיור הרי הוא היכר כדי שידעו שהעירוב התיר להם לטלטל במדינה זו שרבים בוקעין בה שהרי המקום הנשאר ולא נשתתף עמהם אין מטלטלין בו אלא אילו לעצמן ואילו לעצמן תניא בגמרא [שם דף נט] עיר של רבים והרי היא של רבים ואין לה אלא פתח אחד מערבין את כולה שמאחר שאינה מפולשת לשני פתחים אינה דומה לדגלי מדבר [שם] רבי זירא עירב לכולה מתא דר חייא ולא שבק לה שיור אעפ שהיתה של רבים אמר ליה אביי מט עבד מר הכי אמר ליה דאמרי לי סבי דידה דרב חייא בר אשי הוה מערב לכולה מתא ואמינא שמ עיר של יחיד ונעשית של רבים היא [בתוס שם] משמע מכאן שאם עשה לה שיור שהיה מודה אביי שעשה בטוב אעפ שהיה סבור שעיר שהיתה של רבים והרי היא של רבים וזהו כמו ובארנו במשנה שעיר של רבים והרי היא של רבים שמועיל לה שיור ונראה לי שאין הדברים אמורים שעיר של רבים והרי היא של רבים שמערבין אותה אלא כגון ירושלם שדלתותיו נעולות בלילה ונחשבת מהת עי כן ככרמלית כאשר פירשתי בתחילת המצוה מבוי שאמרנו שכשנשתתפו בו מותר לטלטל בכולו יש שם חלוקין מבוארין בפק דעירובין שאם היה מבוי סתום שיש לו שלשה כתלים אומר בית הילל הכשירו בלחי או קורה ודי לו בכך מפני ששלש מחיצות רשות היחיד מן התורה ואם הוא מפולש שאין לו כי אם שני כתלים בלבד זה כנגד זה והעם נכנסין ברוח זו ויוצאין בשכנגדה אומר שם [בדף ו] שעושה לו צורת פתח מכאן ולחי או קורה מכאן לתק ואפי ב ראשין מפולשין לרשות הרבים דיו בכך ולחנניה אליבא דבית הילל אם הם מפולשין לרה עושה לה דלת מכאן שיהא ראוי לנעול אעפ שאינו נעול ולחי או קורה מכאן והאמוראים היו עושין שם מעשה כחנניה [שם דף ח] ולפנים גבי מבוי העשוי כנדל משמע שהלכה כתק וכן פסק רב אלפס [שם דף קפה] מסקי שם לרב נחמן בפק [דף ח ויב] ולרב בפ הדר [דף עג] שאין מבוי ניתר בלחי או קורה עד שיהו בתים וחצרות פתוחים לתוכו [מפו רשי שם ובפרק רא דמילה דף קלא] שני בתים לחצר ושתי חצרות למבוי וכן פירש גם רבי יוחנן בירושלמי דפק [שם] ויהיה ארכו מארבע אמות ולמעלה ויהיה ארכו יתר על רחבו אבל מבוי שארכו כרחבו הרי היא כחצר ואינו ניתר אלא בשני לחיים מב רוחותיו כל לחי במשהו או בפס רחב ארבעה מרוח אחת [שם] חצר שארכה יתר על רחבה הרי היא כמבוי וניתרת בלחי וקורה [שם] ומבוי שאין בתים וחצרות פתוחין לתוכו או שאין ברחבו ארבע אמות אינו ניתר אלא בשני לחיים או בפס ארבעה אר יוחנן בפק [דף ח] שמותר להשתמש תחת הקורה וכן אמר רבא [דף ח] שמותר להשתמש גם כנגד הלחי כשפתוח לרה אבל אם פתוח לכרמלית מצא כרמלית שכנגד הלחי את מינו שחוצה לו וניעור ושיעור לחי [בדף יד] אפי דק כל שהוא [בדף יג] ורוחב הקורה טפח ועוביה כל שהו והוא שתהא בריאה כדי לקבל אריח שהוא חצי לבינה של שלשה טפחים [בדף יד] ומעמידי הקורה צריך שיהו בריאים כדי לקבל קורה וחצי לבינה ופוסק רי דקל כרבא שהוא בתראה שאומר בפק [דף יב] דקורה משום היכר ולא משום מחיצה ולא אמרי פי תקרה יורד וסותם להתיר תחת הקורה אלא כשהיא רחבה ארבע אבל אין הל כרבא במה שאומר בפק [שם] הלחי משום היכר שהרי פוסקין הגאונים כאביי בלחי העומד מאליו וטעמיה דאביי משום דאזיל לטעמיה דאית ליה לחי משום מחיצה כמו שמפורש בהלכה ההיא בפי [שם דף טו] שנינו בתחילת עירובין [דף ב כל הסוגיא] מבוי שהוא גבוה למעלה מכ אמה ימעט פרשי שהניחו הקורה למעלה מכ אמה ישפילנה ובגמ שם [דף ג] מפרש הטעם ומבוי הרחב יותר מעשר אמות ימעט שזהו שיעור רוחב סתם פתחי ויותר מכאן אינו קרוי פתח אלא פרצה ואנו מצריכין פתח וצריך לנעוץ קנים למעט רוחב כניסתו ולהעמידו על עשר או על פחות ואם יש לו צורת פתח שהוא לחי מכאן [כדאיתא שם דף יא] ולחי מכאן וקורה על גביהן אעפ שרחב מי אמות אין צריך למעט צורת הפתח שאינו רחב יותר מי מתיר אפי מד רוחות כדאי בפק דעירובין [דף יא] גבי נעץ ארבע קונדיסין מארבע פינות השדה ומתח זמורה עליהם וכו ואומר שם אילימא בי בהא נימא רבי יוחנן בשבת לא גר בפק [דף טו] לחי העומד מאליו כלומר שלא נעשה לשם תיקון מבוי אביי אמר הוי לחי ורבא אמר לא הוי לחי והל כאביי ואומר הגאוני שזו היא הלמד מסימנות יעל קגם שהלכה כאביי לגבי רבא ומסקינן שם שאף אביי לא אמר שיהא לחי אלא כשסמכו עליו מאתמול צורת הפתח שאמרו מסקי [שם דף יא] שהקנה העליון שעל גבי הקני אעפ שאינו נוגע בקנה שבצדדין או אפי תלוי למעלה מהן באויר [שם] וצריך שתהא צורת הפתח בריאה כדי לעמוד בה דלת אפילו דלת של קשים אמר ריש לקיש [שם] משום ר ינאי צורת הפתח צריכה היכר ציר מאי היכר ציר אמר רב אויא אנקתא פירוש הוא חור שציר הדלת סובב בו ואעפ שאינה צריכה דלת ממ צריך שתהא ראויה לדלת ואמר רב חסדא [שם] צורת הפתח שעשאה מן הצד ולא על גביהן לא עשה ולא כלום ורבינו משה פירש [בפ טז דהלכות שבת] מן הצד בקרן זוית גרסינן בפ בכל מערבין [דף לח] ובפ כיצד משתתפין [דף עב] אמר רב יוסף אין מערבין ערובי תחומין אלא לדבר מצוה פירוש כגון שהיה רוצה לילך לבית האבל או לבית המשתה של נישואין או להקביל פני רבו וכיוצא בזה וזהו לשון הלכו גדולות מט מישרא שביתא בשבתא לדבר הרשות לא שרינן ומשום מילתא דמצוה עבדי רבנן תקנתא דמנח עירובא ממעלי שבתא בסוף אלפים אמה ממתא דיתיב בנוה ומשתרי לי לסגויי מן היכא דיהיב עירוביה ולקמיה אלפים אמה טפי לא משתרי ליה ואי קא מנח ליה לעירוביה למיזל לדבר הרשות או דקא מזמני ליה למיזל לסעודת הרשות או לכל דבר דרמי ליה לא מישתרי ליה ורבינו משה כתב [בפ ו דערובין] דמשתרי ליה ושנינו בתחילת פרק כיצד משתתפין [דפב] כיצד משתתפין בתחומין מניח את החבית ואומר הרז לכל בני עירי לכל מי שילך לבית האבל או לבית המשתה כל מי שקבל עליו מבעוד יום לסמוך על עירוב זה מותר משחשיכה אסור שאין מערבין משתחשך [שם] וכמה שיעורו מזון שתי סעודות לכל אחד ואחד וכו על משנה זו אמר רב יוסף [שם] אין מערבין אלא לדבר מצוה תניא בפ כיצד מעברין [דף סא] שבת בעיר אפילו הוא גדולה כאנטוכיא ובמערה אפילו כמערת צדקיהו מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה ובמשנה שנינו [שם] מי שהיה בעיר קטנה ונתן עירובו בעיר גדולה או להפך מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה פי נתחשב לו כל העיר כד אמות כאילו שבת שם רבי עקיבא אומר אין לו ממקום עירובו אלא אלפים פי שמחלק בין נותן עירובו לשבת ומסיק רבא [שם] לית דחש לה לדר עקיבא שאין הלכה כמותו אר אידי אר יהושע בן לוי [שם דף ס] היה מודד ובא ממקום עירובו או ממקום שבא בדרך והחשיך לו וכלתה מדתו של אלפים פסיעות בינוניות בחצי העיר אין לו אלא חצי העיר שהעיר עולה במדות האלפים ולא ילך מחצי העיר ולהלן אפי אמה אחת ואם כלתה מדתו בסוף העיר שכל העיר מובלעת בתוך האלפים נעשית לו העיר כולה כדא ומשלימין לו את השאר כיצד היתה עיר גדולה רחבה אלף אמה ומן העיר לעירובו פחות מאלף אפי אמה אחת או פחות נמצאת כל העיר מובלעת בתוך האלפים תיחשב העיר כולה כדא וישלים תשע מאות וששה ותשעים אמות חוצה לה להשלים האלפים בפ מי שהוציאוהו [דף סז] מסקינן הל כרבי יוחנן דאמר חפצי הגוי קונין שביתה במקומן ויש להם אלפים אמה לכל רוח ממקומן ואומר שם שאילים שהביאו גוים מחוץ לתחום למברכתא שבני מברכתא יכולין לקנות אותם דכולא מברכתא לדידהו כדא דמיא פי מפני שמברכתא מוקפת מחיצות וכן פירשי בתחילת מי שהוציאוהו [דף מא והסוגיא בתו דף מז דלעיל בדה דכולא] הוליכוהו לעיר אחרת והרי היא מוקפת מחיצות דומיא דדיר וסהר וספינה וכי ההיא דתניא שם [בדף מב] הי מודד ובא וכלתה מדתו בחצי העיר שמותר לטלטל בכל העיר עי זריקה שעל כרחנו מדבר שיש שם מחיצות ואעג דנותן עירובו בתוך עיבורה של עיר בפ בכל מערבין [דף לב] משמע דנותן עירובו או ששבת שם שכל העיר כארבע אמות אעפ שאין כאן מחיצות מכמ למובא שם מחוץ לתחום אינו חשוב כארבע אמות בלא הקף מחיצה שנינו שם [בפרק כיצר מעברין דף ס] הנותן עירובו בעיבורה של עיר והם המקומות המצטרפין לעיר שמודדין התחום חוץ מהם הרז כנותנו בתוך העיר ששבת שם ולא עשה ולא כלום שאין מודדין לו ממקום עירובו כלום אלא הרי הוא כבני העיר שיש להם אלפים אמה לכל רוח העיר [עיין שם בגמ] והנותן עירובו חוץ לתחום אינו עירוב כל המניח עירובו יש לו במקום עירובו דא לפיכך אמרי בפרק בכל מערבין [דף לה] שאם נתגלגל חוץ לד אמותיו שאינו יכול להגיע אל עירובו אינו עירוב ובמשנה שנינו [שם] אם נפל עליו גל או נשרף או עירב בתרומה ונטמאה מבעוד יום אינו עירוב משחשכה הרז עירוב שעיקר קניית העירוב בבין השמשות ואם ספק רבי יוסי ור שמעון אומרי הרי זה עירוב שספק עירוב כשר וכן הל הא למדת שאם נאכל בין השמשות הרי זה עירוב כבר הזכרנו למעלה מה שאמר רב נחמן בפרק חלון נקיטינן עירובי תחומין צריך לזכות כלומר שאם עשה אחד עירוב על כולם צריך לזכות להם עי אחר שתי סעודות לכל אחד ואחד מן המערבין [מלשון המיימוני פו דערובין] וכשם שמברכין על עירובי חצירות ושתופי מבואות כך מברכין על עירובי תחומין ואומר בזה העירוב יהא מותר לי להלך ממקום זה אלפים אמה לכל רוח ואם הי אחד מערב עי רבים אומר בזה העירוב יהא מותר לפלוני ופלוני להלך ממקום זה אלפי אמה לכל רוח שנינו בפ חלון [דף פא] אמר רבי יהודא בדא שאין מערבין לאדם אלא מדעתו בעת אבל בעח מערבין בין מדעתו בין שלא מדעתו לפי שזכין לאדם שלא בפניו ואין חבין לאדם אלא בפניו ובתחומין חוב הוא לו כי שמא לא ירצה לערב באותו הרוח שעירב לו זה תנו רבנן בפרק כיצד משתתפין [דף פב] מערב אדם עירובי תחומין עי בנו ובתו הקטנים ועי עבדו ושפחתו הכנענים בין מדעתן בין שלא מדעתן לפיכך אם עירב עליהן ועירבו לעצמן יוצאין בשל רבן אבל אינו מערב עי בנו ובתו הגדולי ולא על ידי עבדו ושפחתו העברים ולא עי אשתו אלא מדעתן ומסקינן שם [בדף פב] שאם עירב עליהן ושמעו ושתקו ולא מיחו יוצאין בעירובו עירב על אחד מהן ועירבו הן לעצמן אין לך מחאה גדולה מזו ויוצאין בעירוב עצמן ואומר רב אסי [שם] קטן בן שש יוצא בעירוב אמו ואין צריך להניח עליו מזון שתי סעודות לעצמו שנינו בפ בכל מערבין [דף לא] השולח עירובו ביד חשו או ביד מי שאינו מודה בעירוב אינו עירוב ואם אמר שיאמר לאחד כשר לקבלו ממנו הרז עירוב ומעמידו בגמר [שם] והוא שיהי עומד ברחוק עד שיראה זה הפסול מגיעו אצל הכשר עוד מסיק בגמרא [שם] בדא בעירובי תחומין אבל בעירובי חצירות קטן גובה את העירוב שנינו בפ מי שהוציאוהו [דף מט] מי שבא בדרך וחשכה לו והיה מכיר אילן או גדר שהוא בסוף אלפים ממקום רגליו ומשם לביתו אלפים ואומר שביתתי תחתיו שלא סיים מקום לא אמר כלום ובגמרא [שם דף ג] מפרש הטעם אמר שביתתי בעיקרו מהלך ממקום רגליו עד עיקר אלפים אמה ומעיקרו עד ביתו אלפים אמה נמצא מהלך משחשכה ארבעת אלפים אמה ומפרש בגמ [דף נא] והוא שהיה מגיע לאותו אילן קודם שתחשך אם ירוץ בכל כחו [סוף מתניתן דלעיל] ואם אינו מכיר אילן או גדר או שלא למד הלכות תחומין ואינו יודע שיועיל לו ולא אמר כן אלא אמר תהא שביתתי במקומי זכה לו מקומו ויש לו אלפים אמה לכל רוח תניא בגמר [שם דף נא כל הסוגיא ודהלכה כר יהודא וכו גכ בדף מו שם] אחד עני ואחד עשיר מערבין בפת ובשאר דברים אבל לא יצא עשיר חוץ לתחום ויאמר תהא שביתתי במקומי ואחכ יחזור ללון בעירו לפי שלא אמר לערב ברגל אלא מי שבא בדרך וחשכה לו שאין בידו פת דברי רבי מאיר ר יהודא אומר אחד עני ואחד עשיר מערבין ברגל ויצא העשיר חוץ לתחום ויאמר תהא שביתתי במקומי ואחכ יחזור ללון בעיר וזהו עיקרו של עירוב והתירו לו לבעל הבית לשלח עירובו ביד בנו ביד עבדו ביד שלוחו בשביל להקל עליו שלא יצטרך ללכת שם והלכה כרבי יהודא לגבי ר מאיר ומסיק שם רב נחמן דאומר שביתתי במקום פלוני דברי הכל עני אין עשיר לא [כך היא מסקנת האלפסי פק דביצה והביאו בסמלת עה וכן משמעות הסוגיא בגמ דכריתות דף יד ופר בכל מערבין דף לה ולט ובפב דביצה דף טו ויז] יוהכפ הרי הוא כשבת לעניין עירובי חצירות ועירובי תחומין וכן יום טוב כשבת לעניין עירובי תחומין אבל לא לעניין עירובי חצירות שהרי מותר להוציא ביום טוב מרשות לרשות שנינו בפ מי שהוציאוהו [דף מה] מי שישב בדרך לנוח שהיה עיף ולא היה יודע שהוא בתחום העיר וחשכה וכשעמד ראה שהוא סמוך לעיר בתחומה הואיל ולא היתה כוונתו לכך לא יכנס דברי רבי מאיר פי לא יכנס לעיר להיות כאנשי העיר אלא ממקום שחשכה לו ימדוד לו אלפי פסיעות בינוניות רבי יהודא אומר יכנס והל כר יהודא עוד שנינו שם [בדף מה] מי שישן בדרך ולא ידע שחשכה יש לו אלפים אמה לכל רוח דברי ר יוחנן בן נורי וחא אין לו אלא ד אמות ור אלעזר אומר והוא באמצען ור יהודא אומר לאיזה רוח שירצה ומודה ר יהודא שאם ברר לו שאינו יכול לחזור בו ופוסק שם [בדף מו] שהלכה כרבי יוחנן בן נורי שמיקל בעירוב אומר היה רת [בתוס שם דף נא בדה כזה ועניין עמוד ומעביר בגמרא שם] דבאלפים של תחום שבת וגבי עמוד גבוה עשרה ורוחב ארבעה ומעביר ארבע אמות ברשות הרבים צריך שיהא הן ואלכסונן לכל צד ולא הוצרך לפרש אלא בדבר שהוא עגול כגון כוורת בפק דשבת [דף ח] וחולק עליו רבינו שמואל ואומר שמה שאומר בפ מי שהוציאוהו [דף נח] שצריך אלכסון זהו דווקא לאלכסון העולם כיצד הרי שהעביר ארבע אמות ברה מצד מזרחית צפונית לצד מערבית דרומית אז צריך אלכסון אבל ממזרח למערב די בד אמות וכן תפרש באלפים של תחום שבת הנה סדרנו עירובי תחומין כאן עם עירובי חצירות שהוא מדס מפני שגם עירובי תחומין של אלפים אמה מדס כמו שבארנו [בסמלת סו] דאעג דשמעינן ליה לשמואל בפר חלון [דף פא] שפוסק כר יהודא בעירובין ואילו בפ בכל מערבין [דף לה ולו משמעות כל הסוגיא] סובר ר יהודא תחום אלפים דאוריי גבי ספק עירוב בזאת אין הלכה כר יהודא אלא כר יוסי שאומר שם ספק עירוב כשר דתחומין דאלפים דרבנן ועוד בפ מי שהוציאוהו [דף מו] אמר לי רבא לאביי מכדי עירובי תחומין דרבנן וכו ובפרק בכל מערבין [דף לז] גר מאן תנא דאפילו בדרבנן לית ליה ברירה דתניא האומר לחמשה הריני מערב כו ואין רוצה לומר דקסבר עירובי תחומין דאורייתא וגם אמר ריבל הל כדברי המיקל בעירוב גם בתחומין ובסוף פרק כיצד מערבין [דף סא] אומר לית דחש ליה להא דר עקיבא שמחמיר בתחומין והא דבסוף פק [דף יז] תני ר חייא לוקין על עירובי תחומין דבר תורה ומחזיר שם רב אשי ליישב דבריו אליבא דר חייא מפרש לי ולי לא סבירא לי אלא ודאי כן הל שתחום אלפי מדבריהם כמו שמוכיחות הראיות הכתובות למעלה

Key	Class	Mitzvah	Mitzvah	Smag
The Smag - Sefer Mitzvos Gadol HpSy Found: 7 times
NEG 178 1	NEG	178	1	בצאתם מאתו עובר בלת שנ וכי תשלחנו \| חפשי \| מעמך לא תשלחנו ריקם והרי הכתוב נת
NEG 178 1	NEG	178	1	דאיתא בקידושין [דף טז] וכי תשלחנו \| חפשי \| וגו מי ששלחו חפשי מעמך כגון היוצא
NEG 178 1	NEG	178	1	וגו מי ששלחו \| חפשי \| מעמך כגון היוצא בשש או ביובל או ב
NEG 178 1	NEG	178	1	העבריה בסימנין אבל זה אין שילוחו \| חפשי \| מעמך כי העבד נתן שאר הדמים שנשאר
POS 83 1	POS	83	1	רבות אינו חייב לו כלום שנאמר יצא \| לחפשי \| חנם [שם דף כב ובמכילתא משפטים סוף
POS 153 1	POS	153	1	בשופר בעשרה בתשרי כדי לצאת עבדים \| לחפשי \| ג לקדש שנת החמשים ד החזרת אחוזה ב
POS REM 152	POS	REM	152	ע שופר בעשרה בתשרי כדי לצאת עבדים \| לחפשי \| שנא בהר וביום הכפורים תעבירו שופר