chumash_rashi in graphics superimposed on image of large yeshiva

Display and search Rashi's commentary on the Chumash

Rashi on Chumash
ChumashPerekPerekPerekPerekPerekPerekPerekPerekPerekPerek
beraishis12345678910
11121314151617181920
21222324252627282930
31323334353637383940
41424344454647484950

Rashi on Chumash
ChumashPerekPerekPerekPerekPerekPerekPerekPerekPerekPerek
shemos12345678910
11121314151617181920
21222324252627282930
31323334353637383940

Rashi on Chumash
ChumashPerekPerekPerekPerekPerekPerekPerekPerekPerekPerek
vayikra12345678910
11121314151617181920
21222324252627

Rashi on Chumash
ChumashPerekPerekPerekPerekPerekPerekPerekPerekPerekPerek
bamidbar12345678910
11121314151617181920
21222324252627282930
313233343536

Rashi on Chumash
ChumashPerekPerekPerekPerekPerekPerekPerekPerekPerekPerek
devarim12345678910
11121314151617181920
21222324252627282930
31323334



Rashi on Chumash: shemos
PerekPasukRashiDibbur HaMaskilRashi
כבא1אם במחתרת כשהיה חותר את הבית
כבא2 אין לו דמים אין לו דמים
כבב1אם זרחה השמש עליו אין זה אלא כמין משל, אם ברור לך הדבר שיש לו שלום עמך, כשמש הזה שהוא שלום בעולם כך פשוט לך שאינו בא להרוג אפלו יעמוד בעל הממון כנגדו, כגון אב החותר לגנוב ממון הבן, בידוע שרחמי האב על הבן ואינו בא על עסקי נפשות
כבב2 דמים לו כחי הוא חשוב, ורציחה היא אם יהרגנו בעל הבית
כבב3 שלם ישלם שלם ישלם
כבג1אם המצא תמצא בידו ברשותו, שלא טבח ולא מכר
כבג2 משור עד חמור כל דבר בכלל תשלומי כפל, בין שיש בו רוח חיים בין שאין בו רוח חיים, שהרי נאמר במקרא אחר על שה על שלמה על כל אבדה וגומר ישלם שנים לרעהור
כבג3 חיים שנים ישלם ולא ישלם לו מתים, אלא חיים או דמי חיים
כבד1כי יבער, את בעירה, ובער כלם לשון בהמה, כמו אנחנו ובעירנור
כבד2 כי יבער כי יבער
כבד3 בשדה אחר בשדה של איש אחר
כבד4 מיטב שדהו ישלם מיטב שדהו ישלם
כבה1כי תצא אש אפלו מעצמה
כבה2 ומצאה קוצים קרדונרש בלעז
כבה3 ונאכל גדיש שלחכה בקוצים עד שהגיעה לגדיש או לקמה המחברת לקרקע
כבה4 או השדה שלחכה את נירו וצריך לניר אותה פעם שניה
כבה5 שלם ישלם המבעיר אף על פי שהדליק בתוך שלו והיא יצאה מעצמה על ידי קוצים שמצאה, חיב לשלם, לפי שלא שמר את גחלתו שלא תצא ותזיק
כבו1וגנב מבית האיש לפי דבריו
כבו2 אם ימצא הגנב ישלם הגנב שנים לבעלים
כבז1אם לא ימצא הגנב ובא השומר הזה שהוא בעל הבית
כבז2 ונקרב אל הדינין לדון עם זה ולשבע לו שלא שלח ידו בשלו
כבח1על כל דבר פשע שימצא שקרן בשבועתו, שיעידו עדים שהוא עצמו גנבו, וירשיעוהו אלהים על פי העדים
כבח2 ישלם שנים לרעהו ישלם שנים לרעהו
כבח3 אשר יאמר כי הוא זה אשר יאמר כי הוא זה
כבט1כי יתן איש אל רעהו חמור או שורכי יתן איש אל רעהו חמור או שור
כבי1שבעת ה תהיה ישבע שכן הוא כדבריו, והוא לא שלח בה יד להשתמש בה לעצמו, שאם שלח בה יד ואחר כך נאנסה חיב באנסים
כבי2 ולקח בעליו השבועה
כבי3 ולא ישלם לו השומר כלום
כביב1אם טרף יטרף על ידי חיה רעה
כביב2 יבאהו עד יביא עדים שנטרפה באונס ופטור
כביב3 הטרפה לא ישלם הטרפה לא ישלם
כביג1וכי ישאל בא ללמד על השואל שהוא חיב באנסין
כביג2 בעליו אין עמו אם בעליו של שור אינו עם השואל במלאכתו
כביד1אם בעליו עמואם בעליו עמו
כביד2 אם שכיר הוא אם שכיר הוא
כבטו1וכי יפתהוכי יפתה
כבטו2 מהר ימהרנה יפסוק לה מהר כמשפט איש לאשתו, שכותב לה כתבה וישאנה
כבטז1כמהר הבתולות שהוא קצוב חמשים כסף אצל התופס את הבתולה ושוכב עמה באונס, שנאמר ונתן האיש השכב עמה לאבי הנערה חמשים כסףר
כביז1מכשפה לא תחיהמכשפה לא תחיה
כביח1כל שוכב עם בהמה מות יומת בסקילה , רובע כנרבעת, שכתוב בהם דמיהם בםר
כביט1לאלהיםלאלהים
כביט2 יחרם יחרם
כבכ1וגר לא תונה אונאת דברים, קונטרליאיר בלעז , כמו והאכלתי את מוניך את בשרםר
כבכ2 ולא תלחצנו בגזלת ממון
כבכ3 כי גרים הייתם כי גרים הייתם
כבכא1כל אלמנה ויתום לא תענון הוא הדין לכל אדם, אלא שדבר הכתוב בהוה, לפי שהם תשושי כח ודבר מצוי לענותם
כבכב1אם ענה תענה אתואם ענה תענה אתו
כבכג1והיו נשיכם אלמנות ממשמע שנאמר והרגתי אתכםר איני יודע שנשיכם אלמנות ובניכם יתומים, אלא הרי זו קללה אחרת, שיהיו הנשים צרורות כאלמנות חיות, שלא יהיו עדים למיתת בעליהן ותהיינה אסורות להנשא, והבנים יהיו יתומים, שלא יניחום בית דין לירד לנכסי אביהם, לפי שאין יודעים אם מתו אם נשבו
כבכד1אם כסף תלוה את עמיאם כסף תלוה את עמי
כבכד2 את עמי את עמי
כבכד3 את העני עמך הוי מסתכל בעצמך כאלו אתה עני
כבכד4 לא תהיה לו כנשה לא תהיה לו כנשה
כבכד5 נשך נשך
כבכה1אם חבול תחבלאם חבול תחבל
כבכה2 עד בא השמש תשיבנו לו עד בא השמש תשיבנו לו
כבכו1כי הוא כסותה זו טלית
כבכו2 שמלתו זה חלוק
כבכו3 במה ישכב לרבות את המצע
כבכז1אלהים לא תקלל הרי זו אזהרה לברכת השם ואזהרה לקללת דין
כבכח1מלאתך חובה המוטלת עליך כשתתמלא תבואתך להתבשל, והם בכורים
כבכח2 ודמעך ודמעך
כבכח3 לא תאחר לא תאחר
כבכח4 בכור בניך תתן לי בכור בניך תתן לי
כבכט1שבעת ימים יהיה עם אמו זו אזהרה לכהן, שאם בא למהר את קרבנו לא ימהר קודם שמונה, לפי שהוא מחסר זמן
כבכט2 ביום השמיני תתנו לי ביום השמיני תתנו לי
כבל1ואנשי קדש תהיון לי אם אתם קדושים ופרושים משקוצי נבלות וטרפות הרי אתם שלי, ואם לאו אינכם שלי
כבל2 ובשר בשדה טרפה ובשר בשדה טרפה
כבל3 לכלב תשליכון אתו לכלב תשליכון אתו



Rashi on Chumash: shemos
PerekPasukRashiDibbur HaMaskilRashi
כבג1אם המצא תמצא בידו ברשותו, שלא טבח ולא מכר
כבג2 משור עד חמור כל דבר בכלל תשלומי כפל, בין שיש בו רוח חיים בין שאין בו רוח חיים, שהרי נאמר במקרא אחר על שה על שלמה על כל אבדה וגומר ישלם שנים לרעהור
כבג3 חיים שנים ישלם ולא ישלם לו מתים, אלא חיים או דמי חיים



Chumash_Rashi arX ySral Found: 60 times
ChumashPerekPasukRashiDibbur HaMaskilChumash Rashi
beraishis2145הוא פרתהחשוב על כלם הנזכר על שם ארץ ישראל
beraishis1264והכנעני אז בארץהיה הולך וכובש את ארץ ישראל מזרעו של שם שבחלקו של שם נפלה כשחלק נח את הארץ לבניו שנאמר ומלכי צדק מלך שלםר לפיכך ויאמר אל אברם לזרעך אתן את הארץ הזאת עתיד אני להחזירה לבניך שהם מזרעו של שם
beraishis1271ויבן שם מזבחעל בשורת הזרע ועל בשורת ארץ ישראל
beraishis1291הלוך ונסועלפרקים יושב כאן חדש או יותר ונוסע משם ונוטה אהלו במקום אחר וכל מסעיו הנגבה ללכת לדרומה של ארץ ישראל והיא לצד ירושלים שהיא בחלקו של יהודה שנטלו בדרומה של ארץ ישראל הר המוריה שהיא נחלתו
beraishis1291הלוך ונסועוהיא לצד ירושלים שהיא בחלקו של יהודה שנטלו בדרומה של ארץ ישראל הר המוריה שהיא נחלתו
beraishis1311ויעל אברם וגומר הנגבהלבא לדרומה של ארץ ישראל כמו שאמר למעלה הלוך ונסוע הנגבה להר המוריה ומכל מקום כשהוא הולך ממצרים לארץ כנען מדרום לצפון הוא מהלך שארץ מצרים בדרומה של ארץ ישראל כמו שמוכיח במסעות ובגבולי הארץ
beraishis1311ויעל אברם וגומר הנגבהכמו שאמר למעלה הלוך ונסוע הנגבה להר המוריה ומכל מקום כשהוא הולך ממצרים לארץ כנען מדרום לצפון הוא מהלך שארץ מצרים בדרומה של ארץ ישראל כמו שמוכיח במסעות ובגבולי הארץ
beraishis15182עד הנהר הגדול נהר פרתלפי שהוא דבוק לארץ ישראל קוראהו גדול אף על פי שהוא מאוחר בארבעה נהרות היוצאים מעדן שנאמר והנהר הרביעי הוא פרת משל הדיוט עבד מלך מלך הדבק לשחור וישתחוו לך
beraishis1633לשבת אברם וגומרמגיד שאין ישיבת חוצה לארץ עולה מן המנין לפי שלא נאמר לו ואעשך לגוי גדול עד שבא ל ארץ ישראל
beraishis24531ומגדנתלשון מגדים שהביא עמו מיני פרות של ארץ ישראל
beraishis26121בארץ ההואאף על פי שאינה חשובה כ ארץ ישראל עצמה כארץ שבעה גוים
beraishis28133שכב עליהקפל הקדוש ברוך הוא כל ארץ ישראל תחתיו רמז לו שתהא נוחה לכבש לבניו
beraishis3221ויפגעו בו מלאכי אלהיםמלאכים של ארץ ישראל באו לקראתו ללוותו לארץ
beraishis3231מחניםשתי מחנות של חוצה לארץ שבאו עמו עד כאן ושל ארץ ישראל שבאו לקראתו
beraishis4591ועלו אל אבי ארץ ישראל גבוהה מכל הארצות
beraishis4721ומקצה אחיומן הפחותים שבהם לגבורה שאין נראים גבורים שאם יראה אותם גבורים יעשה אותם אנשי מלחמה ואלה הם ראובן שמעון לוי יששכר ובנימין אותן שלא כפל משה שמותם כשברכן אבל שמות הגבורים כפל וזאת ליהודה שמע ה קול יהודה ולגד אמר ברוך מרחיב גדר ולנפתלי אמר נפתליר ולדן אמר דןר וכן לזבולון וכן לאשר זהו לשון בראשית רבה שהיא אגדת ארץ ישראל אבל בגמרא בבלית שלנו מצינו שאותן שכפל משה שמותן הם החלשים ואותן הביא לפני פרעה ויהודה שהכפל שמו לא הכפל משום חלשות אלא טעם יש בדבר כדאיתא בבבא קמא ובבריתא דספרי ב וזאת הברכה שנינו כמו בגמרא שלנו
beraishis49102ומחקק מבין רגליותלמידים אלו נשיאי ארץ ישראל
beraishis49262עד תאות גבעת עולםלפי שהברכות שלי גברו עד סוף גבולי גבעות עולם שנתן לי ברכה פרוצה בלי מצרים מגעת עד ד קצות העולם שנאמר ופרצת ימה וקדמה וגומר מה שלא אמר לאברהם אבינו וליצחק לאברהם אמר לו שא נא עיניך וראה צפונה וגומר כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננהר ולא הראהו אלא ארץ ישראל בלבד ליצחק אמר לו כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל והקימותי את השבועה וגומר וזהו שאמר ישעיה והאכלתיך נחלת יעקב אביךר ולא אמר נחלת אברהם
shemos10192ימה סוףאומר אני שים סוף היה מקצתו במערב כנגד כל רוח דרומית וגם במזרחה של ארץ ישראל לפיכך רוח ים תקעו לארבה בימה סוף כנגדו וכן מצינו לענין תחומין שהוא פונה לצד מזרח שנאמר מים סוף ועד ים פלשתיםר ממזרח למערב שים פלשתים במערב היה שנאמר בפלשתים יושבי חבל הים גוי כרתיםר
shemos3311לך עלה מזה ארץ ישראל גבוה מכל הארצות לכך נאמר עלהר דבר אחר כלפי שאמר לו בשעת הכעס לך רדר אמר לו בשעת רצון לך עלהר
vayikra18281ולא תקיא הארץ אתכםמשל לבן מלך שהאכילוהו דבר מאוס שאין עומד במעיו אלא מקיאו כך ארץ ישראל אינה מקימת עוברי עברה ותרגומו ולא תרוקן לשון רקון מריקה עצמה מהם
vayikra25383להיות לכם לאלהיםשכל הדר בארץ ישראל אני לו לאלהים וכל היוצא ממנה כעובד עבודת אלילים
vayikra26222ושכלה אתכםאין לי אלא חיה משכלת שדרכה בכך בהמה שאין דרכה בכך מנין תלמוד לומר ושן בהמת אשלח בם הרי שתים ומנין שתהא ממיתה בנשיכתה תלמוד לומר עם חמת זחלי עפר מה אלו נושכין וממיתין אף אלו נושכין וממיתין כבר היו שנים בארץ ישראל חמור נושך וממית ערוד נושך וממית
bamidbar10312נסעים אנחנו אל המקוםמיד עד שלשה ימים אנו נכנסין לארץ שבמסע זה הראשון נסעו על מנת להכנס ל ארץ ישראל אלא שחטאו במתאוננים ומפני מה שתף משה עצמו עמהם שעדין לא נגזרה גזרה עליו וכסבור שהוא נכנס
bamidbar13171עלו זה בנגבהוא היה הפסולת של ארץ ישראל שכן דרך התגרים מראים את הפסולת תחלה ואחר כך מראים את השבח
bamidbar13211ממדבר צן עד רחב לבא חמתהלכו בגבוליה בארך וברחב כמין גאם הלכו רוח גבול דרומי ממקצוע מזרח עד מקצוע מערב כמו שצוה משה עלו זה בנגב דרך גבול שפת דרומית של ארץ ישראל לכו והוא ממדבר צן שהוא במקצוע דרומית מזרחית עד הים שהים הוא גבול מערבי ומשם חזרו והלכו כל גבול מערבי על שפת הים עד לבא חמת שהוא אצל הר ההר במקצוע מערבית צפונית כמו שמפרש בגבולות הארץ בפרשת אלה מסעי
bamidbar13222שבע שנים נבנתהאפשר שבנה חם את חברון לכנען בנו הקטן קדם שיבנה את צען למצרים בנו הגדול אלא שהיתה מבנה בכל טוב על אחד משבעה בצען ובא להודיעך שבחה של ארץ ישראל שאין לך טרשין בארץ ישראל יותר מחברון לפיכך הקצוה לקברות מתים ואין לך מעלה בכל הארצות כמצרים שנאמר כגן ה כארץ מצרים וצען היא המעלה שבארץ מצרים ששם מושב המלכים שנאמר כי היו בצען שריו והיתה חברון טובה ממנה שבעה חלקים
bamidbar13222שבע שנים נבנתהשאין לך טרשין ב ארץ ישראל יותר מחברון לפיכך הקצוה לקברות מתים ואין לך מעלה בכל הארצות כמצרים שנאמר כגן ה כארץ מצרים וצען היא המעלה שבארץ מצרים ששם מושב המלכים שנאמר כי היו בצען שריו והיתה חברון טובה ממנה שבעה חלקים
bamidbar14401אל ראש ההרהוא הדרך העולה לארץ ישראל
bamidbar14402הננו ועלינו אל המקום לארץ ישראל
bamidbar20171נעברה נא בארצךאין לך לעורר על הירשה של ארץ ישראל כשם שלא פרעת החוב עשה לנו עזר מעט לעבור דרך ארצך
bamidbar21151ואשד הנחליםתרגום של שפך אשד שפך הנחלים שנשפך שם דם אמוריים שהיו נחבאים שם לפי שהיו ההרים גבהים והנחל עמק וקצר וההרים סמוכים זה לזה אדם עומד על ההר מזה ומדבר עם חברו בהר מזה והדרך עובר בתוך הנחל אמרו אמוריים כשיכנסו ישראל לתוך הנחל לעבור נצא מן המערות שבהרים שלמעלה מהם ונהרגם בחצים ואבני בליסטראות והיו אותן הנקעים בהר של צד מואב ובהר של צד אמוריים היו כנגד אותן נקעים כמין קרנות ושדים בולטין לחוץ כיון שבאו ישראל לעבור נזדעזע ההר של ארץ ישראל כשפחה היוצאת להקביל פני גברתה ונתקרב לצד הר של מואב ונכנסו אותן השדים לתוך אותן נקעים והרגום וזהו אשר נטה לשבת ער שההר נטה ממקומו ונתקרב לצד מואב ונדבק בו וזהו ונשען לגבול מואב ועברו ישראל על ההרים ולא ידעו הנסים האלו אלא על ידי הבאר שנכנס לשם
bamidbar3432ממדבר צןאשר אצל אדום מתחיל מקצוע דרומית מזרחית של ארץ תשעת המטות כיצד שלש ארצות יושבות בדרומה של ארץ ישראל זו אצל זו קצת ארץ מצרים וארץ אדום כלה וארץ מואב כלה ארץ מצרים במקצוע דרומית מערבית שנאמר בפרשה זו מעצמון נחלה מצרים והיו תוצאותיו הימה ונחל מצרים היה מהלך על פני כל ארץ מצרים שנאמר מן השיחור אשר על פני מצרים ומפסיק בין ארץ מצרים לארץ ישראל וארץ אדום אצלה לצד המזרח וארץ מואב אצל ארץ אדום בסוף הדרום למזרח וכשיצאו ישראל ממצרים אם רצה המקום לקרב את כניסתם לארץ היה מעבירם את הנילוס לצד צפון ובאין לארץ ישראל ולא עשה כן וזהו שנאמר ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים שהם יושבים על הים במערבה של ארץ כנען כענין שנאמר בפלשתים ישבי חבל הים גוי כרתים ולא נחם אותו הדרך אלא הסבן והוציאם דרך דרומה אל המדבר והוא שקראו יחזקאל מדבר העמים לפי שהיו כמה אמות יושבים בצדו והולכין אצל דרום מן המערב כלפי מזרח תמיד עד שבאו לדרומה של ארץ אדום ובקשו ממלך אדום שיניחם לעבר דרך ארצו ולהכנס לארץ דרך רחבה ולא רצה והצרכו לסבב את כל דרומה של אדום עד בואם לדרומה של ארץ מואב שנאמר וגם אל מלך מואב שלח ולא אבה והלכו כל דרומה של מואב עד סופה ומשם הפכו פניהם לצפון עד שסבבו כל מצר מזרחי שלה לרחבה וכשכלו את מזרחה מצאו את ארץ סיחון ועוג שהיו יושבין במזרחה של ארץ כנען והירדן מפסיק ביניהם וזהו שנאמר ביפתח וילך במדבר ויסב את ארץ אדום ואת ארץ מואב ויבא ממזרח שמש לארץ מואב וכבשו את ארץ סיחון ועוג שהיתה בצפונה של ארץ מואב וקרבו עד הירדן והוא כנגד מקצוע צפונית מערבית של ארץ מואב נמצא שארץ כנען שבעבר הירדן למערב היה מקצוע דרומית מזרחית שלה אצל אדום
bamidbar3432ממדבר צןזו אצל זו קצת ארץ מצרים וארץ אדום כלה וארץ מואב כלה ארץ מצרים במקצוע דרומית מערבית שנאמר בפרשה זו מעצמון נחלה מצרים והיו תוצאותיו הימה ונחל מצרים היה מהלך על פני כל ארץ מצרים שנאמר מן השיחור אשר על פני מצרים ומפסיק בין ארץ מצרים ל ארץ ישראל וארץ אדום אצלה לצד המזרח וארץ מואב אצל ארץ אדום בסוף הדרום למזרח וכשיצאו ישראל ממצרים אם רצה המקום לקרב את כניסתם לארץ היה מעבירם את הנילוס לצד צפון ובאין לארץ ישראל ולא עשה כן וזהו שנאמר ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים שהם יושבים על הים במערבה של ארץ כנען כענין שנאמר בפלשתים ישבי חבל הים גוי כרתים ולא נחם אותו הדרך אלא הסבן והוציאם דרך דרומה אל המדבר והוא שקראו יחזקאל מדבר העמים לפי שהיו כמה אמות יושבים בצדו והולכין אצל דרום מן המערב כלפי מזרח תמיד עד שבאו לדרומה של ארץ אדום ובקשו ממלך אדום שיניחם לעבר דרך ארצו ולהכנס לארץ דרך רחבה ולא רצה והצרכו לסבב את כל דרומה של אדום עד בואם לדרומה של ארץ מואב שנאמר וגם אל מלך מואב שלח ולא אבה והלכו כל דרומה של מואב עד סופה ומשם הפכו פניהם לצפון עד שסבבו כל מצר מזרחי שלה לרחבה וכשכלו את מזרחה מצאו את ארץ סיחון ועוג שהיו יושבין במזרחה של ארץ כנען והירדן מפסיק ביניהם וזהו שנאמר ביפתח וילך במדבר ויסב את ארץ אדום ואת ארץ מואב ויבא ממזרח שמש לארץ מואב וכבשו את ארץ סיחון ועוג שהיתה בצפונה של ארץ מואב וקרבו עד הירדן והוא כנגד מקצוע צפונית מערבית של ארץ מואב נמצא שארץ כנען שבעבר הירדן למערב היה מקצוע דרומית מזרחית שלה אצל אדום
bamidbar3432ממדבר צןוארץ אדום אצלה לצד המזרח וארץ מואב אצל ארץ אדום בסוף הדרום למזרח וכשיצאו ישראל ממצרים אם רצה המקום לקרב את כניסתם לארץ היה מעבירם את הנילוס לצד צפון ובאין ל ארץ ישראל ולא עשה כן וזהו שנאמר ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים שהם יושבים על הים במערבה של ארץ כנען כענין שנאמר בפלשתים ישבי חבל הים גוי כרתים ולא נחם אותו הדרך אלא הסבן והוציאם דרך דרומה אל המדבר והוא שקראו יחזקאל מדבר העמים לפי שהיו כמה אמות יושבים בצדו והולכין אצל דרום מן המערב כלפי מזרח תמיד עד שבאו לדרומה של ארץ אדום ובקשו ממלך אדום שיניחם לעבר דרך ארצו ולהכנס לארץ דרך רחבה ולא רצה והצרכו לסבב את כל דרומה של אדום עד בואם לדרומה של ארץ מואב שנאמר וגם אל מלך מואב שלח ולא אבה והלכו כל דרומה של מואב עד סופה ומשם הפכו פניהם לצפון עד שסבבו כל מצר מזרחי שלה לרחבה וכשכלו את מזרחה מצאו את ארץ סיחון ועוג שהיו יושבין במזרחה של ארץ כנען והירדן מפסיק ביניהם וזהו שנאמר ביפתח וילך במדבר ויסב את ארץ אדום ואת ארץ מואב ויבא ממזרח שמש לארץ מואב וכבשו את ארץ סיחון ועוג שהיתה בצפונה של ארץ מואב וקרבו עד הירדן והוא כנגד מקצוע צפונית מערבית של ארץ מואב נמצא שארץ כנען שבעבר הירדן למערב היה מקצוע דרומית מזרחית שלה אצל אדום
bamidbar3444ויצא חצר אדרמתפשט המצר ומרחיב לצד צפון של עולם ונמשך עוד באלכסון למערב ובא לו לחצר אדר ומשם לעצמון ומשם לנחל מצרים ולשון ונסב האמור כאן לפי שכתב ויצא חצר אדר שהתחיל להרחיב משעבר את קדש ברנע ורוחב אותה רצועה שבלטה לצד צפון היתה מקדש ברנע עד עצמון ומשם והלאה נתקצר המצר ונסב לצד הדרום ובא לו לנחל מצרים ומשם לצד המערב אל הים הגדול שהוא מצר מערבה של ארץ ישראל נמצא שנחל מצרים במקצוע מערבית דרומית
bamidbar34111מקדם לעיןשם מקום והמצר הולך במזרחו נמצא העין לפנים מן המצר ומארץ ישראל הוא
bamidbar34114ים כנרת קדמהשיהא ים כנרת תוך לגבול במערב והגבול במזרח ים כנרת ומשם יורד אל הירדן והירדן מושך ובא מן הצפון לדרום באלכסון נוטה לצד מזרח ומתקרב לצד ארץ כנען כנגד ים כנרת ומושך לצד מזרחה של ארץ ישראל כנגד ים כנרת עד שנופל בים המלח ומשם כלה הגבול בתוצאותיו אל ים המלח שממנו התחלת מצר מקצוע דרומית מזרחית הרי סובבת אותה לארבע רוחותיה
bamidbar35291בכל מושבתיכםלמד שתהא סנהדרין קטנה נוהגת בחוצה לארץ כל זמן שנוהגת ב ארץ ישראל
devarim178עד הנהר הגדלמפני שנזכר עם ארץ ישראל קוראו גדול משל הדיוט אומר עבד מלך מלך הדבק לשחור וישתחוו לך קרב לגבי דהינא ואידהן
devarim1251ויורדו אלינומגיד ש ארץ ישראל גבוהה מכל הארצות
devarim391צידנים יקראו לחרמון וגומרובמקום אחר הוא אומר ועד הר שיאן הוא חרמון הרי לו ארבעה שמות למה הצרכו לכתב להגיד שבח ארץ ישראל שהיו ארבע מלכיות מתפארות בכך זו אומרת על שמי יקרא וזו אומרת על שמי יקרא
devarim11101לא כארץ מצרים הואאלא טובה הימנה ונאמרה הבטחה זו לישראל ביציאתם ממצרים שהיו אומרים שמא לא נבוא אל ארץ טובה ויפה כזו יכול בגנותה הכתוב מדבר וכך אמר להם לא כארץ מצרים היא אלא רעה הימנה תלמוד לומר וחברון שבע שנים נבנתה לפני וגומר אדם אחד בנאן וחם בנה צען למצרים בנו וחברון לכנען דרך ארץ אדם בונה את הנאה ואחר כך בונה את הגרוע סא הכעור שפסלתו של ראשון הוא נותן בשני ובכל מקום החביב קודם הא למדת שחברון יפה מצען ומצרים משבחת מכל הארצות שנאמר כגן ה כארץ מצרים וצוען שבח מצרים היא שהיתה מקום מלכות שכן הוא אומר כי היו בצען שריו וחברון פסלתה של ארץ ישראל לכך הקצוה לקבורת מתים ואף על פי כן היא יפה מצען ובכתובות דרשו בענין אחר אפשר אדם בונה בית לבנו הקטן ואחר כך לבנו הגדול אלא שמבנה על אחד משבעה בצען
devarim11102אשר יצאתם משםאפלו ארץ רעמסס אשר ישבתם בה והיא במיטב ארץ מצרים שנאמר במיטב הארץ וגומר אף היא אינה כ ארץ ישראל
devarim1932ושלשת את גבול ארצךשיהא מתחלת הגבול עד העיר הראשונה של עיר מקלט כשעור מהלך שיש ממנה עד השניה וכן משניה לשלישית וכן מן השלישית עד הגבול השני של ארץ ישראל
devarim19141לא תסיג גבוללשון נסגו אחור כשמחזיר סימן חלוקת הקרקע לאחור לתוך שדה חברו למען הרחיב את שלו והלא כבר נאמר ולא תגזל מה תלמוד לומר לא תסיג למד על העוקר תחום חברו שעובר בשני לאוין יכול אף בחוץ לארץ תלמוד לומר בנחלתך אשר תנחל וגומר ב ארץ ישראל עובר בשני לאוין בחוץ לארץ אינו עובר אלא משום לא תגזל
devarim21101כי תצא למלחמהבמלחמת הרשות הכתוב מדבר שבמלחמת ארץ ישראל אין לומר ושבית שביו שהרי כבר נאמר לא תחיה כל נשמה
devarim23161לא תסגיר עבדכתרגומו דבר אחר אפלו עבד כנעני של ישראל שברח מחוצה לארץ ל ארץ ישראל
devarim2621מראשיתולא כל ראשית שאין כל הפירות חיבין בבכורים אלא ז המינין בלבד נאמר כאן ארץ ונאמר להלן ארץ חטה ושעורה וגומר מה להלן מז המינים שנשתבחה בהן ארץ ישראל אף כאן משבח ארץ ישראל שהן ז המינין זית שמן זית אגורי ששמנו אגור בתוכו
devarim2621מראשיתאף כאן משבח ארץ ישראל שהן ז המינין זית שמן זית אגורי ששמנו אגור בתוכו
devarim32132ירכבהו וגומרעל שם ש ארץ ישראל גבוה מכל הארצות
devarim32133ויאכל תנובות שדיאלו פירות ארץ ישראל שקלים לנוב ולהתבשל מכל פירות הארצות
devarim3375ועזר מצריו תהיהעל יהושפט התפלל על מלחמת רמות גלעד ויזעק יהושפט וה עזרו דבר אחר שמע ה קול יהודה כאן רמז ברכה לשמעון מתוך ברכותיו של יהודה ואף כשחלקו ארץ ישראל נטל שמעון מתוך גורלו של יהודה שנאמר מחבל בני יהודה נחלת בני שמעון ומפני מה לא יחד לו ברכה בפני עצמו שהיה בלבו עליו על מה שעשה בשטים כן כתוב באגדת תהלים
devarim33216אפסי ארץשלשים ואחד מלכים אפשר שכלם מ ארץ ישראל היו אלא אין לך כל מלך ושלטון שלא קנה לו פלטרין ואחזה בארץ ישראל שחשובה לכלם היא שנאמר נחלת צבי צבאות גוים
devarim33216אפסי ארץהיו אלא אין לך כל מלך ושלטון שלא קנה לו פלטרין ואחזה ב ארץ ישראל שחשובה לכלם היא שנאמר נחלת צבי צבאות גוים
devarim33262יזנק מן הבשןכתרגומו שהיה הירדן יוצא מחלקו ממערת פמייאס והיא לשם שהיא בחלקו של דן שנאמר ויקראו ללשם דן וזנוקו וקלוחו מן הבשן דבר אחר מה זנוק זה יוצא ממקום אחד ונחלק לשני מקומות כך שבטו של דן נטלו חלק בשני מקומות תחלה נטלו בצפונית מערבית עקרון וסביבותיה ולא ספקו להם ובאו ונלחמו עם לשם שהיא פמייאס והיא בצפונית מזרחית שהרי הירדן יוצא ממערת פמייאס והוא במזרחה של ארץ ישראל ובא מהצפון לדרום וכלה בקצה ים המלח שהוא במזרח יהודה שנטל בדרומה של ארץ ישראל כמו שמפורש בספר יהושע והוא שנאמר ויצא גבול בני דן מהם ויעלו בני דן וילחמו עם לשם וגומר יצא גבולם מכל אותו הרוח שהתחילו לנחול בו
devarim33262יזנק מן הבשןובא מהצפון לדרום וכלה בקצה ים המלח שהוא במזרח יהודה שנטל בדרומה של ארץ ישראל כמו שמפורש בספר יהושע והוא שנאמר ויצא גבול בני דן מהם ויעלו בני דן וילחמו עם לשם וגומר יצא גבולם מכל אותו הרוח שהתחילו לנחול בו
devarim33291ברזל ונחשת מנעלךעכשו הוא מדבר כנגד כל ישראל שהיו גבוריהם יושבים בערי הספר ונועלים אותה שלא יוכלו האויבים לכנס בה כאלו היא סגורה במנעולים ובריחים של ברזל ונחשת דבר אחר ברזל ונחשת מנעלך ארצכם נעולה בהרים שחוצבין מהם ברזל ונחשת וארצו של אשר היתה מנעולה של ארץ ישראל
devarim33292וכימיך דבאךוכימיך שהם טובים לך שהן ימי תחלתך ימי נעוריך כן יהיו ימי זקנתך שהם דואבים זבים ומתמוטטים דבר אחר וכימיך דבאך כמנין ימיך כל הימים אשר אתם עושים רצונו של מקום יהיו דבאך שכל הארצות יהיו דובאות כסף וזהב ל ארץ ישראל שתהא מברכת בפירות וכל הארצות מתפרנסות הימנה וממשיכות לה כספם וזהבם אשקורנט הכסף והזהב כלה מהם שהם מזיבות אותו לארצכם
devarim3412את כל הארץהראהו את כל ארץ ישראל בשלותה והמציקין העתידין להיות מציקין לה



Chumash Rashi ABCBA Found: 47 times
ChumashPerekPasukRashiDibbur HaMaskilChumash Rashi
beraishis1152בני האדם אלא בני מי שמא בני חמורים וגמלים אלא בני אדם הראשון שכפה את הטובה ואמר האשה אשר נתתה עמדי אף אלו כפו בטובה למרוד במי שהשפיעם טובה ומלטם מן המבול
beraishis18151כי יראה וגומרכדברך הוא אלא צחקת שאמרו רבותינו כי משמש בארבע לשונות אי דלמא אלא דהא
beraishis18151כי יראה וגומרכי צחקת הראשון משמש לשון דהא שנותן טעם לדבר ותכחש שרה לפי שיראה והשני משמש בלשון אלא ויאמר לא כדברך הוא אלא צחקת שאמרו רבותינו כי משמש בארבע לשונות אי דלמא אלא דהא
beraishis1925כי ברחוב נליןהרי כי משמש בלשון אלא שאמרו לא נסור אל ביתך אלא ברחובה של עיר נלין
beraishis28102ויצאלא היה צריך לכתוב אלא וילך יעקב חרנה ולמה הזכיר יציאתו אלא מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם שבזמן שהצדיק בעיר הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה יצא משם פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה וכן ותצא מן המקוםר האמור בנעמי ורות
beraishis31161כי כל העשרכי זה משמש בלשון אלא כלומר משל אבינו אין לנו כלום אלא מה שהציל הקדוש ברוך הוא מאבינו שלנו הוא
beraishis32132ושמתי את זרעך כחול היםוהיכן אמר לו כן והלא לא אמר לו אלא והיה זרעך כעפר הארץר אלא שאמר לו כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לךר ולאברהם אמר והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת היםר
beraishis44132וישבו העירהמטרופולין היתה והוא אומר העירהר העיר כל שהוא אלא שלא היתה חשובה בעיניהם אלא כעיר בינונית של עשרה בני אדם לענין המלחמה
beraishis46152שלשים ושלש אלא לב אלא זו יוכבד שנולדה בין החומות בכניסתן לעיר שנאמר אשר ילדה אותה ללוי במצרים לידתה במצרים ואין הורתה במצרים
beraishis46152שלשים ושלשובפרטן אי אתה מוצא אלא לב אלא זו יוכבד שנולדה בין החומות בכניסתן לעיר שנאמר אשר ילדה אותה ללוי במצרים לידתה במצרים ואין הורתה במצרים
beraishis49281וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותםהלא יש מהם שלא ברכם אלא קנטרן אלא כך פרושו וזאת אשר דבר להם אביהם מה שנאמר בענין יכול שלא ברך לראובן שמעון ולוי תלמוד לומר ויברך אותםר כלם במשמע
beraishis49281וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותםוהלא יש מהם שלא ברכם אלא קנטרן אלא כך פרושו וזאת אשר דבר להם אביהם מה שנאמר בענין יכול שלא ברך לראובן שמעון ולוי תלמוד לומר ויברך אותםר כלם במשמע
shemos4212אשר שמתי בידךלא על שלש אותות האמורות למעלה שהרי לא לפני פרעה צוה לעשותם אלא לפני ישראל שיאמינו לו ולא מצינו שעשאם לפניו אלא מופתים שאני עתיד לשום בידך במצרים כמו כי ידבר אליכם פרעה וגומר ולא תתמה על אשר כתב אשר שמתיר שכן משמעו כשתדבר עמו כבר שמתים בידך
shemos9101באדם ובבהמהואם תאמר מאין היו להם הבהמות והלא כבר נאמר וימת כל מקנה מצריםר אלא לא נגזרה גזרה אלא על אותן שבשדות בלבד שנאמר במקנך אשר בשדהר והירא את דבר ה הכניס את מקנהו אל הבתים כן שנויה במכילתא אצל ויקח שש מאות רכב בחורר
shemos1443ויעשו כןלהגיד שבחן ששמעו לקול משה ולא אמרו היאך נתקרב אל רודפינו אנו צריכים לברוח אלא אמרו אין לנו אלא דברי בן עמרם
shemos1585נדלשון צבור וכנוס כמו רנד קציר ביום נחלהר כונס כנדר לא כתב כונס כנאד אלא כנדר ואלו היה כנדר כמו כנאד ורכונסר לשון הכנסה היה לו לכתוב מכניס כבנאד מי הים אלא כונסר לשון אוסף וצובר הוא וכן קמו נד אחדר ויעמדו נד אחדר ואין לשון קימה ועמידה בנאדות אלא בחומות וצבורים ולא מצינו נאד נקוד אלא במלאפום כמו שימה דמעתי בנאדךר את נאד החלבר
shemos1753ומטך אשר הכית בו את היאורמה תלמוד לומר אשר הכית בו את היאורר אלא שהיו ישראל אומרים על המטה שאינו מוכן אלא לפרענות בו לקה פרעה ומצרים כמה מכות במצרים ועל הים לכך נאמר אשר הכית בו את היאורר יראו עתה שאף לטובה הוא מוכן
shemos19182הכבשןשל סיד יכול ככבשן זה ולא יותר תלמוד לומר בוער באש עד לב השמיםר ומה תלמוד לומר כבשן לשבר את האזן מה שהיא יכולה לשמוע נותן לבריות סימן הנכר להם כיוצא בו כאריה ישאגר וכי מי נתן כח בארי אלא הוא והכתוב מושלו כאריה אלא אנו מכנין ומדמין אותו לבריותיו כדי לשבר את האזן מה שיכולה לשמוע כיוצא בו וקולו כקול מים רביםר וכי מי נתן קול למים אלא הוא ואתה מכנה אותו לדמותו לבריותיו כדי לשבר את האזן
shemos20101אתה ובנך ובתךאלו הקטנים או אינו אלא גדולים אמרת הרי כבר מזהרין הם אלא לא בא אלא להזהיר גדולים על שביתת הקטנים וזהו ששנינו קטן שבא לכבות אין שומעין לו מפני ששביתתו עליך
shemos20101אתה ובנך ובתךמזהרין הם אלא לא בא אלא להזהיר גדולים על שביתת הקטנים וזהו ששנינו קטן שבא לכבות אין שומעין לו מפני ששביתתו עליך
shemos2141אם אדניו יתן לו אשהמכאן שהרשות ביד רבו למסור לו שפחה כנענית להוליד ממנה עבדים או אינו אלא ישראלית תלמוד לומר האשה וילדיה תהיה לאדניהר הא אינו מדבר אלא בכנענית שהרי העבריה אף היא יוצאה בשש ואפלו לפני שש אם הביאה סימנין יוצאה שנאמר אחיך העברי או העבריהר מלמד שאף העבריה יוצאה בשש
shemos21353ומכרו את השור וגומרבשוים הכתוב מדבר שור שוה מאתים שהמית שור שוה מאתים בין שהנבלה שוה הרבה בין שהיא שוה מעט כשנוטל זה חצי החי וחצי המת וזה חצי החי וחצי המת נמצא כל אחד מפסיד חצי נזק שהזיקה המיתה למדנו שהתם משלם חצי נזק שמן השוין אתה למד לשאינן שוין כי דין התם לשלם חצי נזק לא פחות ולא יותר או יכול אף בשאינן שוין בדמיהן כשהן חיים אמר הכתוב וחצו את שניהםר אם אמרת כן פעמים שהמזיק משתכר הרבה כשהנבלה שוה למכר לעובד כוכבים הרבה יותר מדמי שור המזיק ואי אפשר שיאמר הכתוב שיהא המזיק נשכר או פעמים שהנזק נוטל הרבה יותר מדמי נזק שלם שחצי דמי שור המזיק שוין יותר מכל דמי שור הנזק ואם אמרת כן הרי תם חמור ממועד על כרחך לא דבר הכתוב אלא בשוין ולמדך שהתם משלם חצי נזק ומן השוין תלמד לשאינן שוין שהמשתלם חצי נזקו שמין לו את הנבלה ומה שפחתו דמיו בשביל המיתה נוטל חצי הפחת והולך ולמה אמר הכתוב בלשון הזה ולא אמר ישלם חציו ללמד שאין התם משלם אלא מגופו ואם נגח ומת אין הנזק נוטל אלא הנבלה ואם אינה מגעת לחצי נזקו יפסיד או שור שוה מנה שנגח שור שוה חמש מאות זוז אינו נוטל אלא את השור שלא נתחיב התם לחיב את בעליו לשלם מן העליה
shemos22171מכשפה לא תחיה אלא תומת בבית דין ואחד זכרים ואחד נקבות אלא שדבר הכתוב בהוה שהנשים מצויות מכשפות
shemos23122למען ינוח שורך וחמרךתן לו ניח להתיר שיהא תולש ואוכל עשבים מן הקרקע או אינו אלא יחבשנו בתוך הבית אמרת אין זה ניח אלא צער
shemos26231ושני קרשים תעשה למקצעתאחד למקצוע צפונית מערבית ואחד למערבית דרומית כל שמנה קרשים בסדר אחד הן אלא שאלו השנים אינן בחלל המשכן אלא חצי אמה מזו וחצי אמה מזו נראות בחלל להשלים רחבו לעשר והאמה מזה והאמה מזה באות כנגד אמת עבי קרשי המשכן הצפון והדרום כדי שיהא המקצוע מבחוץ שוה
shemos27204תמידכל לילה ולילה קרוי תמיד כמו שאתה אומר עולת תמידר ואינה אלא מיום ליום וכן במנחת חבתין נאמר תמידר ואינה אלא מחציתה בבקר ומחציתה בערב אבל תמידר האמור בלחם הפנים משבת לשבת הוא
shemos28383והיה על מצחו תמידאי אפשר לומר שיהא על מצחו תמיד שהרי אינו עליו אלא בשעת העבודה אלא תמידר לרצות להם אפלו אינו על מצחו שלא היה כהן גדול עובד באותה שעה ולדברי האומר עודהו על מצחו מכפר ומרצה ואם לאו אינו מרצה נדרש על מצחו תמידר מלמד שממשמש בו בעודו על מצחו שלא יסיח דעתו ממנו
vayikra11412לא יאכללחיב על המאכיל כאוכל ואין קרוי שרץ אלא דבר נמוך קצר רגלים שאינו נראה אלא כרוחש ונד
vayikra14441ובא הכהן וראה והנה פשהיכול לא יהא החוזר טמא אלא אם כן פשה נאמר צרעת ממארת בבתים ונאמר צרעת ממארת בבגדים מה להלן טמא את החוזר אף על פי שאינו פושה אף כאן טמא את החוזר אף על פי שאינו פושה אם כן מה תלמוד לומר והנה פשה אין כאן מקומו של מקרא זה אלא ונתץ את הבית היה לו לכתב אחר ואם ישוב הנגע וראה והנה פשה הא לא בא ללמד אלא על נגע העומד בעיניו בשבוע ראשון ובא בסוף שבוע שני ומצאו שפשה שלא פרש בו הכתוב למעלה כלום בעומד בעיניו בשבוע ראשון ולמדך כאן בפשיון זה שאינו מדבר אלא בעומד בראשון ופשה בשני ומה יעשה לו יכול יתצנו כמו שסמך לו ונתץ את הבית תלמוד לומר ושב הכהן ובא הכהן נלמד ביאה משיבה מה שיבה חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע אף ביאה חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע ואם חוזר נותץ לא חזר טהור ומנין שאם עמד בזה ובזה חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע תלמוד לומר ובא ואם בא יבא במה הכתוב מדבר אם בפושה בראשון הרי כבר אמור אם בפושה בשני הרי כבר אמור הא אינו אומר ואם בא יבא אלא את שבא בסוף שבוע ראשון ובא בסוף שבוע שני וראה והנה לא פשה זה העומד מה יעשה לו יכול יפטר וילך כמו שכתוב כאן וטהר הכהן את הבית תלמוד לומר כי נרפא הנגע לא טהרתי אלא את הרפוי מה יעשה לו ביאה אמורה למעלה וביאה אמורה למטה מה בעליונה חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע דגמר לה זהו שיבה זהו ביאה אף בתחתונה כן כדאיתא בתורת כהנים גמרו של דבר אין נתיצה אלא בנגע החוזר אחר חליצה וקצוי וטיחה ואין החוזר צריך פשיון וסדר המקראות כך הוא ואם ישוב ונתץ והבא אל הבית והאוכל בבית ובא הכהן וראה והנה פשה ודבר הכתוב בעומד בראשון שנותן לו שבוע שני להסגרו ובסוף שבוע שני להסגרו בא וראהו שפשה ומה יעשה לו חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע חזר נותץ לא חזר טעון צפרים שאין בנגעים יותר משלשה שבועות ואם בא יבא לסוף שבוע שני וראה והנה לא פשה מקרא זה בא ללמד בעומד בעיניו בראשון ובשני ומה יעשה לו יכול יטהרנו כמשמעו של מקרא וטהר הכהן את הבית תלמוד לומר כי נרפא הנגע לא טהרתי אלא את הרפוי ואין רפוי אלא הבית שהקצה והוטח ולא חזר הנגע אבל זה טעון חליצה וקצוי וטיחה ושבוע שלישי וכן המקרא נדרש ואם בא יבא בשני וראה והנה לא פשה יטיחנו ואין טיחה בלא חלוץ וקצוי ואחרי הטוח את הבית וטהר הכהן את הבית אם לא חזר לסוף השבוע כי נרפא הנגע ואם חזר כבר פרש על החוזר שטעון נתיצה
vayikra14462יטמא עד הערבמלמד שאין מטמא בגדים יכול אפלו שהה בכדי אכילת פרס תלמוד לומר והאוכל בבית יכבס את בגדיו אין לי אלא אוכל שוכב מנין תלמוד לומר והשוכב אין לי אלא אוכל ושוכב לא אוכל ולא שוכב מנין תלמוד לומר יכבס יכבס רבה אם כן למה נאמר אוכל ושוכב לתן שעור לשוכב כדי אכילת פרס
vayikra1551ואיש אשר יגע במשכבולמד על המשכב שחמור מן המגע שזה נעשה אב הטמאה לטמא אדם לטמא בגדים והמגע שאינו משכב אינו אלא ולד הטמאה ואינו מטמא אלא אכלין ומשקין
vayikra1951וכי תזבחו וגומרלא נאמרה פרשה זו אלא ללמד שלא תהא זביחתן אלא על מנת להאכל בתוך הזמן הזה שאם לקבע להם זמן אכילה הרי כבר נאמר ואם נדר או נדבה זבח קרבנו וגומר
vayikra23143בכל משבתיכםנחלקו בו חכמי ישראל יש שלמדו מכאן שהחדש נוהג בחוצה לארץ ויש אומרים לא בא אלא ללמד שלא נצטוו על החדש אלא לאחר ירשה וישיבה משכבשו וחלקו
vayikra2561והיתה שבת הארץ וגומראף על פי שאסרתים עליך לא באכילה ולא בהנאה אסרתים אלא שלא תנהוג בהם כבעל הבית אלא הכל יהיו שוים בה אתה ושכירך ותושבך
vayikra2682חמשה מאה ומאה מכם רבבהוכי כך הוא החשבון והלא לא היה צריך לומר אלא ומאה מכם שני אלפים ירדפו אלא אינו דומה מועטין העושין את התורה למרבין העושין את התורה
vayikra261711ורדו בכם שנאיכםשאיני מעמיד שונאים אלא מכם ובכם שבשעה שאמות העולם עומדים על ישראל אינם מבקשים אלא מה שבגלוי שנאמר והיה אם זרע ישראל ועלה מדין ועמלק ובני קדם וכו ויחנו עליהם וישחיתו את יבול הארץ אבל בשעה שאעמיד עליכם מכם ובכם הם מחפשים אחר המטמוניות שלכם וכן הוא אומר ואשר אכלו שאר עמי ועורם מעליהם הפשיטו וגומר
vayikra27271ואם בבהמה הטמאה וגומראין המקרא הזה מוסב על הבכור שאין לומר בבכור בהמה טמאה ופדה בערכך וחמור אין זה שהרי אין פדיון פטר חמור אלא טלה והוא מתנה לכהן ואינו להקדש אלא הכתוב מוסב על ההקדש שהכתוב שלמעלה דבר בפדיון בהמה טהורה שהוממה וכאן דבר במקדיש בהמה טמאה לבדק הבית
bamidbar5186המארריםהמחסרים אותה מן העולם לשון סלון ממאיר ולא יתכן לפרש מים ארורים שהרי קדושים הן ולא ארורים כתב הכתוב אלא מאררים את אחרים ואף אונקלוס לא תרגם ליטיא אלא מלטטיא שמראות קללה בגופה של זו
bamidbar12123אשר בצאתו מרחם אמו אמנו היה לו לומר אלא שכנה הכתוב וכן חצי בשרנו היה לו לומר אלא שכנה הכתוב מאחר שיצא מרחם אמנו היא לנו כאלו נאכל חצי בשרנו כענין שנאמר כי אחינו בשרנו הוא ולפי משמעו אף הוא נראה כן אין ראוי לאח להניח את אחותו להיות כמת
bamidbar20111פעמיםלפי שבראשונה לא הוציא אלא טפין לפי שלא צוה המקום להכותו אלא ודברתם אל הסלע והמה דברו אל סלע אחר ולא הוציא אמרו שמא צריך להכותו כבראשונה שנאמר והכית בצור ונזדמן להם אותו סלע והכהו
bamidbar22112וגרשתיומן העולם ובלק לא אמר אלא ואגרשנו מן הארץ איני מבקש אלא להסיעם מעלי ובלעם היה שונאם יותר מבלק
devarim113במדברלא במדבר היו אלא בערבות מואב ומהו במדבר אלא בשביל מה שהכעיסוהו במדבר שאמרו מי יתן מותנו וגומר
devarim131ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדשמלמד שלא הוכיחן אלא סמוך למיתה ממי למד מיעקב שלא הוכיח את בניו אלא סמוך למיתה אמר ראובן בני אני אומר לך מפני מה לא הוכחתיך כל השנים הללו כדי שלא תניחני ותלך ותדבק בעשו אחי ומפני ד דברים אין מוכיחין את האדם אלא סמוך למיתה כדי שלא יהא מוכיחו וחוזר ומוכיחו ושלא יהא חברו רואהו ומתביש ממנו כו כדאיתא בספרי וכן יהושע לא הוכיח את ישראל אלא סמוך למיתה וכן שמואל שנאמר הנני ענו בי וכן דוד את שלמה בנו
devarim781כי מאהבת ההרי כי משמש בלשון אלא לא מרבכם חשק ה בכם אלא מאהבת ה אתכם
devarim11121אשר ה אלהיך דרש אתהוהלא כל הארצות הוא דורש שנאמר להמטיר על ארץ לא איש אלא כביכול אינו דורש אלא אותה ועל ידי אותה דרישה שדורשה דורש את כל הארצות עמה
devarim12172לא תוכלרבי יהושע בן קרחה אומר יכול אתה אבל אינך רשאי כיוצא בו ואת היבוסי יושבי ירושלים לא יכלו בני יהודה להורישם יכולים היו אלא שאינן רשאין לפי שכרת להם אברהם ברית כשלקח מהם מערת המכפלה ולא יבוסים היו אלא חתיים היו אלא על שם העיר ששמה יבוס נקראים יבוסים כך מפרש בפרקי דרבי אליעזר והוא שנאמר כי אם הסירך העורים והפסחים צלמים שכתבו עליהם את השבועה
devarim1645ששת ימים תאכל מצותובמקום אחר הוא אומר שבעת ימים שבעה מן הישן וששה מן החדש דבר אחר למד על אכילת מצה בשביעי שאינה חובה ומכאן אתה למד לששת ימים שהרי שביעי בכלל היה ויצא מן הכלל ללמד שאין אכילת מצה בו חובה אלא רשות ולא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כלו יצא מה שביעי רשות אף כלם רשות חוץ מלילה הראשון שהכתוב קבעו חובה שנאמר בערב תאכלו מצת